בית משפט השלום לתעבורה בירושלים

תת"ע 4707-08-19 מדינת ישראל נ' מחמד

בפני

כבוד השופטת שרית זוכוביצקי-אורי

ח'טיב מחמד

 המבקש

נגד

מדינת ישראל

 המשיבה

החלטה

1.         בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 23.10.19 בהיעדר התייצבות המבקש.

2.         כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה ברכב מסוג סקודה מ.ר 78-979-25 ברח' דרך יריחו ירושלים מול תחנת הדלק ומעבר משמאל לקו הפרדה רצוף המסומן על פני הכביש, כאשר בצידו הימני לא נמצא קו מקוטע, בניגוד לתקנה 36(ג) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961, מיום 19.07.17.

3.         ביום הדיון לא התייצב המבקש בבית המשפט, ומשכך נשפט בהעדרו ונגזר עליו הקנס המקורי בסך 500 ₪.

טענות המבקש

4.         לטענת המבקש הוא הגיש בקשה להישפט בבית משפט לתעבורה בעכו בא כוחו שלח את הבקשה עם ההחלטה למרכז לפניות נהגים בצירוף ייפוי כוח, אך לא קיבל זימון והדיון בעיננו התקיים ללא ידיעתו.

5.         הוא הוסיף כי לא ניתן לו יומו בבית המשפט על מנת להסביר את נסיבות העניין ואת נסיבותיו האישיות ובנוסף יש בידיו נימוקים כבדי משקל לביטול גזר הדין מטעמים עניינים ומשפטיים.

6.         הוא ביקש את עיכוב ביצוע גזר הדין כדי לאפשר לו לממש את זכיותיו וטען כי אם לא תתקבל בבקשתו יפגעו פרנסתו ופרנסת בני משפחתו.

טענות המשיבה

7.               לטענת המשיבה מדובר בדו"ח מסוג ברירת משפט, בגין עבירה שבוצעה לפני כחמש שנים.

8.               לטענת המשיבה, ההזמנה לדין נשלחה לכתובתו הרשומה של המבקש, אלא שבאישור המסירה צויין כי עזב. אך לאור האמור בתקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד-1974, נקבעה חזקת מסירה לפיה, די בכך שדבר הדואר נשלח לכתובתו הרשומה של הנאשם וחלפו 15 ימים ממועד המשלוח, הרי המסירה בוצעה כדין. לצורך תמיכה בטענותיה היא צרפה את אישורי המסירה.

9.               המשיבה טענה עוד, כי המבקש לא טען כי הכתובת האמורה אינה כתובתו ואף לא הסביר כיצד ומתי נודע לו על פסק הדין. הוא אף לא הסביר את השיהוי הרב בהגשת הבקשה ולא הצביע על טעם מיוחד של עיוות דין שנגרם לו.

10.             לאור כל האמור עתרה המשיבה לדחיית הבקשה.

דיון והכרעה

11.       סעיף 126 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן: "החסד"פ") קובע כי באין הוראה אחרת בחוק, דרך המלך בהליכים פליליים מורה על קיום דיון בעניינו של נאשם. כדברי כב' השופט שהם בע"פ 1903/99 חסין נ' מדינת ישראל מיום 7.4.2008:

"העיקרון המנחה בהליכים פליליים- אשר יש הסבורים כי ניתן לו אף מעמד חוקתי- הוא כי דיון יתקיים בנוכחות הנאשם, נוכחות זו דרושה לשם קיומו התקין של המשפט כמו גם לשם מראית פני הצדק והבטחת אמון הציבור בהגינות ההליך הפלילי".

12.       לכלל זה קיימים מספר חריגים שאחד מהם מעוגן בסעיף 240(א) לחסד"פ הקובע כי בעבירות הקלות המוגדרות בו, ניתן לדון את הנאשם שלא בפניו, ככל שבית המשפט סבור כי לא ייגרם לו בכך עיוות דין.

כאשר נאשם הוזמן לדיון כדין ואינו מתייצב רואים אותו כמודה בעובדות הנטענות בכתב האישום.

13.       סעיף 130 (ח) לחסד"פ קובע, כי נאשם שאינו מתייצב למשפטו ונדון בהעדרו רשאי לבקש ביטול פסק דין, אולם יהיה עליו להוכיח אחד משני תנאים חלופיים. תנאי אחד הוא כי הייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו והתנאי השני הוא כי ביטול פסק הדין דרוש כדי למנוע עיוות דין.

ולעניין זה ראו רע"פ 9811/09 סמימי נ' מדינת ישראל (29.12.09) בו נקבע כי:

"לכל אדם הזכות ליומו בבית המשפט, ואולם זכות זו אינה מוחלטת ואין לאפשר ניצולה לרעה. היעדר התייצבות של אדם מדיון אליו זומן כדין עלולה להוביל לתוצאה כי יורשע בדין ודינו ייגזר, כשם שארע בענייננו. משכך היה, הנטל הוא על המבקש לבטל את פסק הדין להראות כי הייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או כי הביטול דרוש כדי למנוע עיוות דין כשם שמורה סעיף 130 (ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982".

קיומה של סיבה מוצדקת לאי התייצבות המבקש בדיון

14.       בעבירות קלות, קובעת תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד-1974:

"בעבירות תעבורה שעליהן חל סעיף 239א לחוק ובעבירות קנס רואים את ההודעה על ביצוע העבירה, ההודעה לתשלום קנס או ההזמנה למשפט לעניין עבירת קנס כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, אם חלפו חמישה עשר ימים מיום שנשלחה בדואר רשום, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה או את ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן."

15.       בעפ"ת 62391-02-19 סויטי נ' מדינת ישראל מיום 16.5.2019 (לא פורסם) קבע כב' השופט כדורי כי לשם ביסוס חזקת המסירה, די למאשימה להראות שההזמנה לדין נשלחה לנמען ההזמנה בדואר רשום.

דהיינו אם הוכיחה המשיבה, כי שלחה את ההודעה בדואר רשום כדין חזקה שההודעה נשלחה כדין ועל המבקש מוטל הנטל להפריך חזקה זו.

16.       על-פי אישורי המסירה, שצורפו לתגובת המשיבה, ההזמנה לדין נשלחה למבקש באמצעות דואר רשום לכתובתו הרשומה למשלוח דואר, כפי שהייתה מעודכנת במרשמי משרד הפנים בעת ביצוע המסירה היינו: "ת"ד 32086 ירושלים". אישור המסירה הנושא את פרטי המבקש חזר כ"עזב".

17.       בחוק עדכון כתובת, תשס"ה-2005, נקבע :

" 2(א)                        חל שינוי בכתובת למשלוח דואר של תושב, חייב הוא למסור לפקיד הרישום הודעה על כך בתוך שלושים ימים מיום השינוי"

2(ב)               תושב שלא מסר לפקיד הרישום הודעה על כתובת למשלוח דואר, יראו את המען שנרשם במרשם האוכלוסין ככתובתו למשלוח דואר".

כאמור, בעת משלוח ההזמנה לדין הייתה הן כתובתו הרשומה של המבקש לצורך משלוח דואר, והן הכתובת למשלוח דואר: "ת"ד 32086 ירושלים", ולא כל כתובת אחרת. ובשל כך, ממילא אישור המסירה מעיד לכאורה, על קבלת ההזמנה לדין.

18.       סתירתה של חזקה המסירה טעונה ראיה ותימוכין ולא תיעשה על-ידי העלאת טענה בעלמא כי המבקש לא קיבל את דבר הדואר לידיו (1771/19 ליאור עבודי נ' מדינת ישראל מיום 11.7.2019, רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' אמנון סאלם, 25.3.2018). למותר לציין כי בעניינו לא הרים המבקש את הנטל לסתור את החזקה האמורה.

19.       בנסיבות אלה אני קובעת כי ההזמנה לדיון נמסרה למבקש כדין ולא הוכחה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו בדיון.

האם קיים חשש לעיוות דין

20.       גם במצב בו לא קיימת סיבה מוצדקת לאי התייצבותו של המבקש ניתן לבטל את פסק הדין שניתן בהיעדרו ובלבד שהדבר דרוש לשם מניעת עיוות דין (רע"פ 6165/17 סעדא נ' מדינת ישראל מיום 24.4.2018).

21.       ככלל, ביטול פסק דין שניתן בהיעדרו של נאשם בשל החשש לעיוות דינו יעשה לאחר שהצביע על שיקולים כבדי משקל העשויים להביא לשינוי תוצאות פסק דינו (רע"פ 1911/18 עמיד גיש נגד מדינת ישראל מיום 27.5.2018).

22.       יתרה מכך גם אם היה המבקש מעלה טענות של ממש להגנתו מוטלת על בית המשפט חובה לבחון אותן בזהירות של ממש. קבלת טענה זו משמעותה כי כל מי שיש לו הגנה טובה יכול שלא להופיע לדיון שנקבע בעניינו ולאחר הרשעתו וגזירת דינו יוכל לגרום לביטולו של גזר הדין (ע"פ 2119/02 כהן עופר נ' מדינת ישראל(פורסם בנבו 14.04.02), רע"פ 1773/04 אלעוברה אסמעיל נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 23.02.04)).

23.       המבקש טען בעלמא בעניין סיכויי הגנתו, אך לפי מהות העבירה, אשר מתוארת על ידי השוטרת רושמת הדו"ח כי הבחינה ברכבו של המבקש אשר עבר משמאל לקו הפרדה רצוף, כאשר בצידו הימני לא נמצא קו הפרדה מקוטע. מדובר בעניין עובדתי, העולה מן הנתונים המצויים במקום ביצוע העבירה. לאור האמור, הסיכוי לשינוי תוצאת פסק הדין קלושה.

שיהוי בהגשת הבקשה

24.       מדובר בבקשה שהוגשה בשיהוי ארוך, של כחמש שנים ממועד ביצוע העבירה וכשלוש שנים ממועד מתן גזר הדין, זאת ללא הסבר מספק, די בכך להביא לדחיית הבקשה (השוו עפ"ת 75464-12-19 מעגל שני בע"מ נ' מדינת ישראל מיום 29.1.2020(לא פורסם)) .

25.       בנסיבות אלה ונוכח העובדה כי על המבקש הוטל הקנס המקורי בלבד, אני קובעת כי אי ביטול פסק הדין לא יגרום לחשש לעיוות דין.

לנוכח האמור ומכוח עקרון סופיות הדיון הבקשה נדחית.

מזכירות תשלח ההחלטה תשלח לצדדים.