1

1.         ראשית דבר:

            הריני מזכה מחמת הספק את הנאשם מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום

2.         העבירה המיוחסת לנאשם בכתב האישום:

לנאשם מיוחסת עבירה על תקנה 28(ב) לתקנות התעבורה, על כך שנהג ברכב והשתמש בטלפון הנייד שלא באמצעות דיבורית.

3.         נסיבות המקרה כמתואר בהודעת תשלום קנס (להלן: "הדו"ח):

השוטר סמ"ר יובל ברנר (להלן: "השוטר") שערך את הדו"ח, מציין כי תוך כדי נהיגה הבחין בנאשם מולו נוהג ברכבו ואוחז בידו השמאלית פלאפון בצבע שחור. השוטר נסע אחרי הנאשם והרה לו לעצור במקום בטוח. תגובת הנאשם למיוחס לו כפי שהופיעה בדו"ח הייתה כי הפלאפון שלו בכיס.

4.         העדים שהעידו בפניי:

מטעם התביעה העיד השוטר שערך את הדו"ח ומטעם ההגנה העיד הנאשם בעצמו.

5.         המסגרת הנורמטיבית:

            עפ"י תקנה 28 לתקנות התעבורה תשכ"א - 1961:

2

(א)      נוהג רכב חייב להחזיק בידיו את ההגה או הכידון כל עוד הרכב בתנועה; אולם רשאי הוא להסיר יד אחת מן ההגה או הכידון אם עליו לעשות בה דבר להבטחת פעולתו התקינה של הרכב או לקיום כללי התנועה.

                        (ב)       (1)       בעת שהרכב בתנועה, הנוהג ברכב -

(א)      לא יאחז בטלפון קבוע או נייד, ולא ישתמש בהם ברכב אלא באמצעות דיבורית;

(ב)       לא ישלח או יקרא מסרון (s.m.s);

(2)       בתקנת משנה זו -

"דיבורית" - התקן המאפשר שימוש בטלפון בלא אחיזה בו ובלבד שאם ההתקן מצוי בטלפון, הטלפון יונח ברכב באופן יציב המונע את נפילתו;

"טלפון" - מכשיר המיועד לתקשורת אשר קיימים בו לחצנים לחיוג

6.         דיון והכרעה:

בבואו להכריע, שקל בית המשפט את השיקולים שיפורטו להלן:

א.        גרסת התביעה:

התביעה השמיעה את השוטר עורך הדו"ח, וכך נכתב בו (דו"ח מיום 3/7/13 - ת/1):

"...הבחנתי ברכב והנהג הנ"ל שהגיע בנסיעה מכיוון המסגד לכיוון בו עמדתי מול המאפייה וחנות המספק...הבחנתי כי הנהג החזיק בידו השמאלית פלאפון סלולרי בצבע שחור אותו ראיתי באופן ברור. תוך כדי שאני שומר על קשר עין עם הרכב והנהג הוריתי לו לעצור..."

עפ"י הרשום בדו"ח, הגיב הנאשם ואמר:

"יש לי דיבורית הפלאפון בכיס".

בחקירתו הנגדית, עמד השוטר על דעתו, שראה את הנאשם מחזיק בידו השמאלית פלאפון באופן ברור, כל זאת כאשר עמד השוטר סטטי בחנות לחומרי בניין (עמוד 2 לפרוטוקול הדיון הנ"ל, שורות 16-18).

3

בנוסף, העיד השוטר כי נסע אחרי הנאשם וכרז לו לעצור, כאשר יכול כי העצירה התבצעה סמוך למגרש הכדורגל שנמצא קרוב למאפיה (עמוד 2 שורות 23-25 ועמוד 3 שורות 2-3 לפרוטוקול הנ"ל)

ב.         גרסת הנאשם:

בעדותו, ציין הנאשם כי שוחח בטלפון מחוץ לרכב בכניסה למאפייה ובסיומה שם את הטלפון בתיק וכי לשוטר אמר שלא דיבר בטלפון בזמן הנסיעה ושיש לו טלפון קבוע ברכב. לדבריו, דיבר הנאשם עם שוטר נוסף שפרטיו אינם מופיעים בדו"ח ואשר היה עם השוטר רושם הדו"ח. הנאשם אמר לו שיבוא ויראה שיש לו טלפון קבוע ברכב. לגבי נוכחותו של השוטר השני, העיד השוטר רושם הדו"ח כי אינו זוכר שהיה עימו שוטר נוסף (עמוד 3 שורות 17-27 לפרוטוקול)

יתרה מכך, ובניגוד לדברי השוטר בדו"ח שערך ובעדותו, העיד הנאשם כי המאפיה בה נכח בשעת האירוע אינה נמצאת ליד חנות חומרי הבניין המספק, אלא מדובר בכלל במאפיה אחרת אשר מיקומה שונה לחלוטין, וכי השוטר לא עמד במאפיה בה נכח הנאשם (עמוד 5 שורות 22-25 לפרוטוקול)

זאת ועוד, טען הנאשם כי רכב השוטר חלף על פניו כשהיה מחוץ לרכב, הסתובב בכיכר כאשר ביניהם הפריד רכב נוסף ורק כעבור מספר דקות עצר אותו (עמוד 4 שורות 24-26 לפרוטוקול)

ג.         סוף דבר:

לאור כל האמור לעיל, ולאחר שבחנתי את גרסאות הצדדים, דעתי היא, כי יש לזכות את הנאשם מחמת הספק מעבירה של שימוש במכשיר פלאפון במהלך נסיעה שלא באמצעות מיקרופון המותקן ברכב, עבירה בניגוד לתקנה 28(ב) לתקנות התעבורה וזאת בשל הנימוקים העיקריים כדלקמן:

·        דבריו הנחרצים הנ"ל של הנאשם בדבר מעשיו בשעת האירוע, מיקומו הפיזי והגיאוגרפי ביחס לשוטר וכן מרחקו ממנו בזמן הנסיעה וזמן עצירתו ע"י השוטר, יוצרים בליבי ספק שהנאשם זכאי ליהנות ממנו.

·        היעדר רישומו, פועלו ועדותו של השוטר הנוסף הנ"ל שלכאורה נכח באירוע ואשר מונעת את האפשרות לשפוך אור גדול יותר על הפרשה אך מנגד, מערערת במידה את גרסת התביעה.

4

·        נחרצותו הנ"ל של הנאשם ביחס לאירוע, גרמו לי להטיל ספק גדול עוד יותר בדבר גרסתו של השוטר לפיה הבחין בנאשם מבצע את העבירה המיוחסת לו באופן ברור וכי שמר עימו על קשר עין. מרשימות יהיו סגולותיו של השוטר ככל שיהיו, אך לאור הנסיבות ודברי הנאשם, קשה להאמין ולדבוק בגרסה זו.

·        לעניין זה, יאמר כי גרסתו של שוטר באשר היא אינה חקוקה בסלע וכי ניתן לסטות ממנה, במקומות המתאימים לכך, כפי שכבר קבעה כב' השופטת שרה סירוטה בע"פ 070104/01 ברגמן אורי נ' מדינת ישראל:

·         

"בוודאי שלא ניתן לומר שלעולם יש לראות עדות השוטר כעדיפה".

ד.         סיכומו של עניין:

·        הריני מזכה מחמת הספק את הנאשם מהעבירה שיוחסה לו בכתב האישום

·        זכות ערעור תוך 45 יום

·        המזכירות תמציא העתק מהכרעת הדין לצדדים

ניתנה היום, י' בסיוון תשע"ה,28 מאי 2015, בהעדר הצדדים.

                                                 חתימה