1

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר ביום 25/3/14 בגין עבירה של אי ציות לתמרור 302 בניגוד לתקנה 22 (א) ו- 64(ד) לתקנות התעבורה.

ביום 24/4/14 הגיש המבקש בקשה לביטול פסק דין בטענה כי התבלבל במועד הדיון כשלדבריו : "חשבתי שהמשפט בתאריך 25/4/14".

באת כוח המאשימה מתנגדת לבקשה בטענה כי המבקש זומן כדין ועל - כן אין לו אלא להלין על עצמו.

טעות או בלבול, גם אם נעשו בתום לב אינם עילה לביטול פסק דין שניתן בהעדר [ראו : רע"פ 3910/11 סימון ספיאשוילי נ' מ"י, רע"פ 4686/11 בוסי נ' מ"י (פורסמו במאגרים המשפטיים)].

גם לגופו של עניין אין הגנה.

המפורט בבקשה אינו עונה לפירוט הנדרש ע"י הפסיקה ואין בו כדי להניע את ההליך מחדש. [ראו: רע"א 418/85 רוקינשטיין נ' מדינת ישראל, רע"פ 9142/01 סוריאיה איטליא נ מ"י, רע"פ 5076/12 כמאל מסראתי נ' מ"י, (פורסמו במאגרים המשפטיים)].

העונש שהושת הולם את מתחם הענישה ואינו חורג לחומרה.

אין עיוות דין.

2

בנסיבות אלה דין הבקשה להידחות.

ניתנה היום, י"א תשרי תשע"ה, 05 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.