1

בתיק זה מיוחסת לנאשם עבירה של עקיפת רכב אחר תוך חציית קו הפרדה רצוף. הנאשם כפר באשמה וראיות הצדדים נשמעו ביום 19.3.14. לאחר ששמעתי את הצדדים התרשמתי מהעדויות וערכתי ביקור התרשמות במקום, החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק.

מטעם המאשימה העידו שני שוטרים, ומטעם הנאשם העיד הוא עצמו וכן נוסע שהיה עימו ברכב.

לבקשת הנאשם ערכתי ביקור בצומת הרלוונטי.

הנאשם טען כי לא מצה את קו ההפרדה הרצוף, אלא סטה שמאלה לתוך נתיב ההשתלבות הקיים במקום בכדי לעקוף רכב אשר האט בפתאומיות וביקש לעצור בתחנת האוטובוס. עד הגנה מטעם הנאשם אישר את הדברים.

התרשמתי באופן חיובי מהנאשם והעד מטעמו, הביקור במקום מאשר כי גרסתם אפשרית ואינני יכול לשלול כי השוטרים אשר המתינו במקום באופן יזום לאכוף את העבירה הרלוונטית שגו לסבור כי רכבו של הנאשם חצה את הקו הרצוף, מקום שלא עשה זאת.

אשר על כן, בעימות בין שתי הגירסאות בפניי לא מצאתי להעדיף גירסה על פני רעותה, מצב המעורר ספק בלבי באפשרות ביצוע העבירה המיוחסת לנאשם. לפיכך, במצב דברים זה התעורר בלבי ספק, ספק שהנאשם זכאי להינות ממנו ואני מזכה אותו מחמת הספק.

2

מאחר והנאשם זוכה, אין צורך בדיון שנקבע לשימוע הכרעת הדין ליום 7.5, והוא מבוטל. יש להמציא את הכרעת הדין לצדדים. כן מתבקשת המזכירות להודיע לנאשם טלפונית, בהתאם לפרטים שמסר בפרוטוקול מיום 9.9.13, על ביטול הצורך בהופעתו לדיון.

ניתנה היום, כ"ב ניסן תשע"ד , 22 אפריל 2014.