1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 20.7.21 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של נהיגה ברכב כאשר הוא אינו חגור, ונגזר עליו קנס בסך 400 ₪.

3.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לדחות הבקשה.

4.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

            בקשה על פי סעיף 130(ח) יש להגיש בתוך 30 יום מהיום שהומצא לנאשם פסק הדין.

5.         המבקש אינו חולק על כך שזומן כדין אלא שלטענתו לא התייצב לדיון היות והוא נמנה על העדה הדרוזית אשר ציינה באותו תאריך את חג הקורבן, וטען כי הגיש בקשת דחייה. מעיון בתיק לא מצאתי כי הוגשה בקשה לדחיית הדיון והמבקש אף לא צירף אינדיקציה אחרת בעניין זה. עוד יצויין כי ייפוי כח נסרק לתיק רק בתאריך 27.1.22. מכל מקום, לו היה המבקש מגיש בקשה לדחיית מועד דיון, היה עליו לעקוב ולוודא שהבקשה התקבלה ומשלא עשה כן אין לו להלין אלא על עצמו.

6.         מעיון בתיק האלקטרוני עולה כי הודעה על קנס נמסרה לידי הנמען הרשום, המבקש, בתאריך 12.8.21, ומכאן שהמבקש גם לא הגיש הבקשה במסגרת המועדים הקבועים בחוק אלא בשיהוי ניכר של כשנה וחצי.

7.         מעבר לכך, לא מצאתי ממש בטענות ההגנה שהעלה המבקש כאשר המבקש לא צירף מסמכים וראיות לתמיכה בטענותיו. עוד יש לציין כי העונש שנגזר על המבקש, בשים לב גם לעברו התעבורתי, אינו חורג ממתחם הענישה הנהוג לעבירה מסוג זה. בנסיבות אלה, לא מצאתי כי הותרת פסק הדין על כנו תגרום למבקש עיוות דין.

8.         לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

9.         בשים לב לדחיית הבקשה, ההחלטה על עיכוב ביצוע פסק הדין מבוטלת.

10.       המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, ח' סיוון תשפ"ג, 28 מאי 2023, בהעדר הצדדים.