1

1. בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר, כדין, ביום 07.05.18. המדובר בעבירה מסוג ברירת משפט. התביעה מתנגדת לבקשה.

2. הכללים להגשת בקשה לבטול פס"ד שניתן בהעדר קבועים בסעיף 130 לחסד"פ , רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י , וע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ. סאלם (25.3.18).

3. בקשה זו לא הוגשה בהתאם לכללים ודי בכך כדי להביא לדחייתה.

4. מעיון בתיק עולה כי אישור מסירה חזר בציון "לא נדרש", כך גם אף לשיטתו של המבקש. יובהר, כי בהתאם להוראות החוק גם אישור מסירה שחזר בציון "לא נדרש" כמוהו כמסירה כדין (עיין: רע"פ 3202/16 אבי בן נחום נ' מ"י, הש' א. שהם, 18.5.16).

5. אי התייצבות, רואים אותה כהודיה בעובדות כתב האישום, כך על פי סעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982 (להלן: "חסד"פ") ולבית המשפט סמכות לשפוט בהעדר.

6. למבקש אין הגנה לגופו של עניין. משלא היתה התייצבות אין לנאשם אלא להלין על עצמו.

2

7. אין עיוות דין, העונש שנגזר הולם את העבירה וחלוף הזמן מהמועד שנועד לתשלום הקנס המקורי עד למועד גזר הדין, שיש לו ערך כלכלי ( עייI רע"פ 7223/06).

8. סיכומו של דבר, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ז' תמוז תשע"ח, 20 יוני 2018, בהעדר הצדדים.