1

זו החלטה לבקשה ל"עיון חוזר" בהחלטתי מיום 11.2.14

ב"כ הנאשם טוען כי יש מקום לחשב את הפסילות ב-2 תיקים אלו מיום תפיסת הרשיון ע"י

השוטר/קצין פוסל.

בהחלטתי המקורית ציינתי כי אין כל ראיה כי הרישיון נתפס ע"י השוטר/קצין פוסל בסמוך לביצוע העבירות.

מדובר ב - 2 תיקים נפרדים:-

א. ת. 2752/07 מתייחס לעבירה מיום 222.07, בו נידון בהעדר ביום 18.4.07.

ב. ת. 5018/07 מתייחס לעבירה מיום 9.3.07, בו נידון בהעדר ביום 3.9.07.

ב"כ הנאשם מבסס את טיעוניו על טופס השימוע, בו לפי סע' ב יוצא "כאילו" הרשיון נלקח לצורך השימוע.

נוכח טענה "חוזרת" זו, ביקשתי לעיין שוב בתיקי בית המשפט כדי לבדוק אם אכן יש בסיס יותר מוצק לטענה זו.

2

לאחר עיון "חוזר" בתיקי בית המשפט, הנני מוסיף להחלטתי המקורית כי בטופס השימוע של הקצין בתיק 2752/07 צוין מפורשות כי לא קיבל את הרישיון - הסיבה: אובדן והוסבר לנאשם להוציא רישיון נהיגה חדש ולהפקידו, ואילו בתיק 5018/07 אמר הנאשם בפני השוטר בעת רישום הדו"ח כי "אין לו זמן להביא את הרישיון".

גם עיון בטופס השימוע, אליו מתייחס ב"כ הנאשם חסרים פרטי הרישיון שהשוטר היה רושם, אילולא היה מקבל אותו מהנאשם.

במצב עניינים זה, אני חוזר על החלטתי המקורית כי לא הוכח , ולמעשה ההיפך הוא נכון, כי הרישיון נתפס ע"י השוטר כפי שנטען.

עוד, ניתן לומר כי בניגוד לנטען בבקשה, אין כל ראיה בתיקים כי הנאשם היה מיוצג בשלב כלשהו ע"י עו"ד זה או אחר.

חבל מאוד שמאז שחרור של הנאשם מהמאסר בשנת 2010, לא השכיל לפנות לבית המשפט כדי לחשב את הפסילה.

במצב עניינים ומלפנים משורת הדין למרות שמדובר ב - 2 תיקים נפרדים החלטתי לחפוף את עונשי הפסילה ולקבוע כי הפסילות ירוצו בחופף החל ממועד הגשת הבקשה המקורית קרי 9.2.14.

מזכירות תודיע לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י' ניסן תשע"ד, 10 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.

3