1

בקביעת מתחם העונש ההולם, העיקרון המנחה הוא עקרון ההלימה בין חומרת המעשה בנסיבותיו ומידת אשמתו של הנאשם ובין העונש המוטל עליו.

כאשר, מדיניות הענישה אמורה להרתיע  מפני בצוע עבירות נוספות ולהעביר מסר ברור על מי שבהתנהגותו פוגע בערך החברתי שהינו פגיעה בביטחון הציבור וסיכון המשתמשים בדרך.

הריני רואה בהסדר הטיעון מתחם ענישה ראוי.

מטעמי מדיניות משפטית ונוכח הלכת בית משפט העליון בעניין כיבוד הסדרי טיעון, אתן ידי להסדר.

2

בפניי הסדר טיעון אשר נומק בקשיים ראייתיים, ביניהם פרטים מהותיים אשר נשמטו מדו"ח השוטר.

בנסיבות אלו, ולנוכח גיוסו הקרוב של הנאשם לצה"ל, הסדר הטיעון מהווה מתחם ענישה ראוי.

ביהמ"ש יוצא מנקודת הנחה כי העבירה נעברה עת היה הנאשם ב"תפר" שבין נערות לבגרות. יש לקוות כי הודאתו באשמה, אכן מהווה הפנמה של טעותו.

לאור האמור לעיל, מצאתי לנכון לנהוג עם הנאשם לפנים משורת הדין ולראות בהסדר אשר הוצג - מתחם ענישה ראוי.

בהיותו תלמיד - יוטל קנס סימלי.

3

סוף דבר -

-           הנני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 540 ₪ או 100 ימי מאסר שיישא תמורתם.

הקנס ישולם תוך 60 ימים.

על הנאשם/ סנגורו לגשת כעת למזכירות ביהמ"ש לקבלת שובר תשלום.

-           הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 2 חודשים וזאת על תנאי למשך שנתיים.

המזכירות תשלח החלטתי לצדדים.

ניתן היום , י"ח חשון תשע"ח, 07 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.