1

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן כנגד המבקש בהיעדר התייצבות בתאריך 26.11.14.

המבקש הורשע בעבירה של נהיגה ברכב העולה באורכו על האורך המותר, כקבוע בתקנה 313(א)(3) לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961, ונגזר עליו, נוכח חומרת העבירה ועברו התעברותי, עונש של שלושה חודשי פסילה בפועל, פסילה על תנאי 3 חודשים ל 3 שנים, וקנס בשיעור של 2,000 ₪.

הבקשה הוגשה בתאריך 01.12.14 ונתמכת בתצהירו של המבקש. המבקש אינו חולק כי זומן כדין, אולם טוען כי ביום הדיון יצא לבית המשפט ורכבו שקע במים עקב תנאי מזג האוויר, נתקע ורק בשעות הצהרים באו לחלצו, לכן לא הגיע לדיון.

עוד טוען המבקש כי פרנסתו היחידה היא כנהג משאית ומפרנס 2 משפחות, את אמו החולה והוא אב לשלושה ילדים, והרישיון חשוב לו.

המשיבה מתנגדת לבקשה.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובמסמכים הגעתי למסקנה כי יש לדחות את הבקשה על הסף.

בנוסף, המבקש לא הציג כל מסמך המאמת את טענותיו כגון קבלה או תצהיר מהמכונאי.

המבקש לא פנה באותו היום וגם לא ביום שלמחרת.

2

המבקש לא מעלה כל טענה לגופו של עניין, טענתו היחידה הינה ביחס לעונש שהוטל עליו ולא להרשעה.

בעניין זה נקבע כי מתחם הענישה הינו קנס של מאות ועד אלפי שקלים, ובמקרים של עבירות חוזרות עד פסילה בפועל ל 3 חודשים.

ברע"פ 2512/12 אישר בית העליון שלושה חודשי פסילה בפועל, פסילה על תנאי וקנס בשיעור 1,000 לנאשם תוך ציון חומרת העבירה וריבוי העבירות מסוג זה שביצע בעבר.

במקרה אשר בפני המדובר במבקש יליד 1983 נוהג משנת 2002 אשר צבר לחובתו 22 ה.ק ביניהן עבירות חוזרות של רכב מחובר ארוך מהמותר (ה.ק 22, 18, 17, 13, 12), כאשר ה.ק 22, בגין אותה עבירה מתאריך 16.09.14 בהיעדר.

לנאשם עבירות נוספות הקשורות במטען עבירות מסוג ב"מ ועבירות הזמנה לדין.

העונשים שהוטלו על המבקש בעבר לא הרתיעו אותו מלשוב ולבצע את אותה עבירה.

במקרה שלפנינו מדובר בנאשם ברצידיביסט המתעלם מהוראות החוק ומזלזל בהם.

כך שהעונש שהוטל עליו עומד במתחם הענישה.

מכל הנימוקים הנ"ל הנני דוחה את הבקשה.

המזכירות תשלח העתק החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, כ"ב שבט תשע"ה, 11 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.