1

לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן עקב אי התייצבות הנאשם לדיון.

לנאשם נרשם (לאחר הסבה) דוח שעניינו נהיגה במהירות העולה על המותר. ההזמנה לדיון נשלחה למענו של הנאשם אך חזרה בציון "לא נדרש". בהתאם, נשפט הנאשם בהיעדרו. הנאשם טוען בבקשה שהגיש כי לאחר הסבת הדוח על שמו נשלח אליו מכתב ממשטרת ישראל (שלא צורף לבקשה) בה נאמר כי הדוח הוסב על שמו ומועד הדיון שנקבע בטל. מעבר לכך לא התקבלה ברשות הנאשם כל הודעה על מועד חדש למשפט. לטענתו, ערך בירור ממנו עולה כי לא נשלח אליו שום דבר דואר ולא קיים אישור מסירה על שום מכתב. הנאשם טוען לקיום "פערי מידע" בין תיאור מעשה העבירה בגזה"ד, בהודעה על ביצוע העבירה ובהזמנה למשפט.

התביעה מסכימה, לפנים משורת הדין, לבטל את גזה"ד ולקבוע את התיק לטיעונים לעונש.

דיון והכרעה

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים החלטתי לבטל את גזה"ד בלבד.

2

מעיון בתיק בימ"ש עולה כי קיים אישור מסירה סרוק למבקש. מאישור מסירה זה עולה כי פקיד דואר ביקר בביתו של הנאשם אך מכיוון שאיש לא נמצא במען הושארה הודעה לסור לקבל את דבר הדואר בסניף. די בכך כדי לקבוע כי הנאשם זומן כדין ולא הניח בבקשתו - שלא גובתה בתצהיר, כנדרש - בדל טענה הפוגמת בחוקיות המצאת ההזמנה לידיו. טענת הנאשם כי קיבל הודעה ממשטרת ישראל על ביצוע ההסבה ועל ביטול מועד המשפט, ככל שמדובר במשפט של הגורם שהיה נקוב כנאשם בכתב האישום לפני ההסבה, אינה רלוונטית שכן לנאשם לא היה יכול כל בסיס לצפות כי לאחר הסבת הדוח על שמו תוותר משטרת ישראל על מיצוי הדין בגין העבירה לאחר השלמת הליך הסבת הדוח. עיינתי בכתב האישום ובגזר הדין. התיאור העובדתי אכן שונה אולם לא מדובר "בפערי מידע" אלא בניסוח שונה (משפטית) של אותה מערכת עובדות.

בנסיבות האמורות היה מקום לדחות בקשה זו. ברם, נוכח הסכמתה האדיבה של התביעה לביטול גזה"ד בלבד אני מורה על ביטול גזה"ד וקביעת התיק לטיעונים לעונש ליום 1.11.17 שעה 08.30.

המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, כ"ג אב תשע"ז, 15 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.