תת”ע 5404/04/19 – גנאים עותמאן נגד מדינת ישראל,שלוחת תביעות תעבורה חדרה
|
|
תת"ע 5404-04-19 מדינת ישראל נ' גנאים עותמאן
תיק חיצוני: 10251380373 |
1
|
מספר בקשה:2 |
||
בפני |
כבוד השופטת עידית פלד
|
||
מבקש |
גנאים עותמאן
|
||
נגד
|
|||
משיבה |
מדינת ישראל
|
||
|
|||
|
|
||
|
|||
החלטה
|
בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 22.5.19.
כנגד המבקש הוגש ביום 12.4.19 כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה ברכב שנמסרה עליו הודעת אי שימוש בניגוד לתנאים שפורטו בהודעה, עבירה מיום 16.3.19.
ישיבת הקראה נקבעה ליום 22.5.19, אך המבקש לא התייצב לדיון, ובנסיבות בהן הוצג אישור מסירת הזמנה לדין, נשפט המבקש בהיעדרו, ונדון לקנס כספי, פסילה על תנאי, ופסילת מינימום בפועל לתקופה של 3 חודשים.
על פי אישור המסירה המצוי בתיק בית המשפט, פסק הדין בהיעדר הומצא למבקש ביום 18.6.19.
2
בבקשה מיום 2.1.20 טען הנאשם, כי מעולם לא ידע על מועד הדיון ולא ידע כי היה אמור להתייצב בפני בית המשפט, וסבר כי מדובר בדו"ח מסוג ברירת משפט שאין בו הזמנה לדין; ורק ביום 2.1.20 לאחר פנייתו להוצאת תדפיס ניקוד נודע לו אודות התיק, והופתע לגלות כי נשפט בהיעדרו; וכי הנגרר אינו בבעלותו והוא בירר אודות תקינות הרכב ולא ידע כי נמסרה עליו הודעת אי שימוש, ובעל הרכב לא הודיע לו כי נמסרה הודעת אי שימוש בעניין הרכב; והעונש שהוטל עליו הינו חמור ביותר.
עד היום לא ניתנה תגובת המשיבה, ומכאן החלטתי, על בסיס החומר הקיים.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ושקלתי את מכלול הנסיבות, אינני מוצאת מקום לקבל את הבקשה.
דיון
בפתח הדברים ייאמר, כי המועד
להגשת הבקשה הינו בהתאם להוראת סעיף
עפ"ת (מחוזי חי') 27203-02-19 סעיד פודה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 21.02.2019):
"במקרנו המועד להגשת הבקשה הינו בהתאם להוראת סעיף 130(ח)
ל
מעבר לדרוש, אני סבורה כי יש לדחות את הבקשה גם לגופה, כפי שאפרט להלן.
על פי סעיף
באשר לעילת הביטול שעניינה סיבה מוצדקת לאי התייצבות
3
בענייננו, כפי העולה מטופס אישורי מסירה המצוי בתיק בית המשפט, הזמנה לדיון נמסרה לידי המבקש עם קבלת הדו"ח בשטח, והוא חתום על טופס אישורי מסירה.
לפיכך, קיימת אינדיקציה ברורה לידיעת המבקש אודות הדיון בו נשפט בהיעדרו, וזאת נוכח חתימתו על טופס אישורי מסירה.
משאלו פני הדברים, היה על המבקש להתייצב לדיון; ואינני מקבלת את הטענה, כי סבר שמדובר בדו"ח מסוג ברירת משפט שאין בו הזמנה לדין.
באשר לעילת הביטול שעניינה חשש לעיוות דין
בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר, בטענה לעיוות דין, צריכה להיות מלווה בתשתית ראייתית בעלת משקל המצביעה על פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה (רע"פ 2474/18 יואל גולדברג עו"ד נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 26.07.2018)). על פי הפסיקה, אין די בהכחשת העבירה בכדי להקים חשש לעיוות דין, ו"טענות כלליות וסתמיות בדבר קיומו של עיוות דין, מבלי להניח תשתית ראייתית בעלת משקל לתמיכה בטענה, לא יובילו, ככלל, לבטלותו של פסק הדין, בעילה זו", ו"על כל הטוען לקיומה של עילה זו, במסגרת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר, להציג טעמים של ממש לביסוס טענתו, טעמים הנתמכים במסמכים ובראיות שיש בהם פוטנציאל של ממש לשינוי התוצאה" (רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' אמנון סאלם (פורסם בנבו, 25.03.2018)). וראו גם רע"פ 8604/15 ג'ורג' חנא נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 16.12.2015).
בענייננו, נמנע המבקש מלתמוך בקשתו במסמכים ובראיות לאותן הצהרות בתצהירו; ואין די בהצהרת הנאשם, שעה שהנאשם לא טרח לצרף אסמכתאות כלשהן לטענותיו, ואף לא צירף את רישיון הרכב הנטען, ואף לא תצהיר הבעלים אשר נטען כי לא הודיע לו שנמסרה הודעת אי שימוש. לפיכך, אני סבורה כי לא הונחה תשתית ראייתית המצביעה על סיכויי הגנתו של הנאשם, וודאי לא בעוצמה שיש בה פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה, כדי לבסס עילה של חשש ממשי לעיוות דין.
כמו כן, הצהרת המבקש כי נודע לו אודות הדיון רק לאחר יום 4.12.19, בנסיבות שפורטו לעיל, מעידה על חוסר תום לב בהתנהלות המבקש, ושומטת את הבסיס תחת טענתו לעיוות דין.
גם העונש שהושת על המבקש סביר ואין בו כדי להקים חשש לעיוות דין, משהוטל על המבקש עונש הפסילה המינימלי הקבוע לעבירה בה הורשע.
בנסיבות המתוארות לעיל, דין הבקשה להידחות אף ללא קבלת עמדת המדינה.
4
לאור כל האמור לעיל, הבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר נדחית, אף בלא צורך בקיום דיון במעמד הצדדים (רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' אמנון סאלם (פורסם בנבו, 25.03.2018); ע"פ 4808/08 מדינת ישראל נ' שרון מנחם (פורסם בנבו, 06.01.2009)).
עיכוב הביצוע שניתן מבוטל בזאת.
ההחלטה תומצא לצדדים.
ניתנה היום, ב' שבט תש"פ, 28 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.