1

1.         בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקשת ביום 18.1.17 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשעה המבקשת, שהיא חברה בע"מ, בעבירה של נהיגה במהירות מופרזת וזאת מכוח חזקת הבעלות ברכב ונגזר עליה עונש של קנס בסך 3,200 ₪.

3.         המבקשת טענה כי היא הודיעה, במסגרת בקשה לדחיית דיון שהוגשה מטעמה, שמו של הנהג ברכב ואף צירפה תצהיר מטעמו ולכן סברה כי אין עליה להתייצב באמצעות מי מטעמה, בדיון הנדחה על פי בקשתה ומשכך נשפטה בהיעדרה. עוד טענה כי האינטרס הציבורי מחייב העדפה של הסבת הדו"ח על שם הנהג בפועל על פני השארת ההרשעה ע"ש החברה.

4.         המאשימה התנגדה לבקשה בשל מועד ביצוע העבירה, בשנת 2015.

2

5.         אין בידי לקבל טענת המבקשת כי טעתה לחשוב שהודעה על מחזיק הרכב פוטרת אותה מהתייצבות בבית המשפט ולהיפך, המבקשת הגישה בקשה לדחיית מועד הדיון ולא ביקשה לפטור אותה מהתייצבות. הלכה פסוקה היא כי טעות, אינה מהווה סיבה מוצדקת לביטול פסק דין (ראו לעניין זה רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793).

6.         יחד עם זאת, בשים לב לתצהיר הנהג הנטען אשר צורף ולפנים משורת הדין, ובכפוף לתשלום הוצאות בסך 1,000 ₪ עד ליום 9.4.17, יבוטל פסק הדין.

7.         לאחר תשלום ההוצאות כאמור לעיל, פסק הדין מיום 18.1.17 יבוטל ויתקיים דיון הקראה ביום 13.7.17 בשעה 09:00 בפניי.

8.         מובהר לנאשמת כי היא תוכל לפנות, לאחר תשלום ההוצאות וביטול פסק הדין, אל ב"כ המאשימה לצורך הסבת הדו"ח כמבוקש על ידה. יודגש כי ככל שהדו"ח לא יוסב טרם מועד הדיון ולא יוגש כתב אישום מתוקן, התייצבות נציג מטעם הנאשמת חובה אחרת תישפט בהיעדה.

המזכירו תשלח עותק החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, ט"ז אדר תשע"ז, 14 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.