1

נוכחים:

ב"כ המאשימה - עו"ד גפני

הנאשם/ת - בעצמו

[פרוטוקול הושמט]

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו ביום 19.10.16 בשעה 10:19, נהג בצומת הרחובות ביאליק ויחזקאל בעיר רמלה, ולא ציית להוראות שוטר אשר סימן לו לעצור. עבירה בניגוד לתקנה 23(א)(2) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961.

הנאשם כפר במיוחס לו ובית המשפט שמע את הראיות.

2

פרשת התביעה

מטעם התביעה העיד רס"ר עדי לוי, סייר תנועה במשטרת התנועה, אשר ערך והגיש את טופס ההזמנה לדין (ת/1).

העד העיד כי "בעת עמידה סטטית", הבחין ברכב הנאשם כשהוא נוסע ללא לוחית רישוי קדמית.

על כן, סימן לרכב לעצור בימין הדרך. וכך פרט בת/1: "כאשר אני עומד מולו לבוש מדי משטרה ועל ראשי כובע משטרה כאשר אני מניף את ידי בימני כאשר כף ידי פתוחה ובגב יד שמאל אני מורה לעבר ימין הדרך".

העד ציין כי רכב הנאשם האיץ את נסיעתו, סטה לשמאל על מנת לחמוק ממנו וחלף על פניו בנסיעה רציפה.

העד הוסיף, כי הסתובב לאחור ושידר באמצעות מכשיר הקשר את מספר לוחית הרישוי האחורית של הרכב כאשר לאחר מכן, פנה רכב הנאשם ימינה בנסיעה פרועה לכיוון כביש 40 לדרום.

העד ציין כי שמר על קשר עין עם רכב הנאשם, הראות היתה טובה וכי הנאשם היה לבדו ברכב.

בעדותו בבית המשפט (עמוד 5 לפרוטוקול, שורות 17-21) העיד העד כי זיהה את סוג הרכב, ומספר לוחית הרישוי וכי וידא פרטים אלו ותאם פרטים אלו במכשיר הקשר.

פרשת ההגנה

הנאשם אשר בחר להעיד, הכחיש את המיוחס לו והעיד כי מלבד אישום זה, קיבל באמצעות הדואר הודעת תשלום קנס לפיה באותו המועד אף נסע ללא לוחית רישוי. הנאשם מכחיש גם ביצוע עבירה זו.

הנאשם הצהיר כי הרכב, נשוא האישום, בבעלותו וכי רק הוא ובני משפחתו עושים בו שימוש.

הנאשם העיד כי בבעלותו, מפעל לייצור דלתות פנים ברמלה, בוא מרבה לנסוע בעיר רמלה ומכיר היטב את הרחוב שצויין בכתב האישום.

לדברי הנאשם הוא אינו מכיר את עד התביעה ולא ראה אותו מימיו.

הנאשם הוסיף כי הוא מחזיק ברישיון נהיגה וכי לא היתה כל סיבה שינסה לברוח מהמשטרה או שלא לעצור להוראות השוטר.

דיון והכרעה

בע"פ 4004/98, ורשבסקי נ' מדינת ישראל, עמד בית המשפט המחוזי על הקושי בהכרעה שעה שמדובר בעדות מול עדות, "מילה כנגד מילה", והפנה לדברים קודמים שכתב:

3

"כבר הזדמן לי (פרשת רגב נ' מ"י) להביע דעתי בדבר הקושי הרובץ לפתחם של שופטי התעבורה הנצרכים לחרץ ממצאים על פי אמון בנסיבות של "עדות מול עדות". בעניין עדות הנאשם "מול" עדות שוטר אמרתי שם:

"כך למשל ידוע הביטוי הביקורתי הנשמע כלפי בתי המשפט לתעבורה כאילו השופטים אומרים או נותנים לנאשמים תחושה ולפיה "זה או הנאשם או השוטר". לאמור במצב של עדות הנאשם מול עדות השוטר יינתן משפט הבכורה לעדות השוטר וכאילו מראש אין לנאשם כל סיכוי שדבריו ייאמנו.

השופטים לעולם לא יודו כי זוהי גישתם. אולם אני הייתי מציב אותה על אדנים של הגיון. לדידי, עדות השוטר אכן עדיפה מפני שיש לה מעיקרה יתרונות ברורים על פני הנאשם. ראשית, בהנחה שהמשטרה נגמלה זה מכבר מכל מיני רעיונות עוועים של הטלת תכתיב לשוטרים להציג ("שלל") של דוחות מינימלי בכל משמרת, אין לראות את השוטר כצד אינטרסנטי שעדותו עלולה להיות מושפעת מאינטרס של "ייפוי" כלשהו. הנהג, לעומתו, הוא צד מעוניין והוא עשוי באורח תת הכרתי "ליפות" את התנהגותו, להכשירה ולהצדיקה בעיניו. שנית, השוטר נהנה מיתרון של התמקצעות וניסיון עבודה. הנהג, גם הנהג המקצועי, אינו עתיר ניסיון באיתור מעשי עבירה. שלישית, והוא עיקר בעיני, השוטר נהנה מיתרון ההתמקדות וריכוז תשומת הלב בנהג ובמעשה העבירה. הנהג, באורח טבעי, אינו מקדיש תשומת לב מיוחדת לאורח הנהיגה שלו ובשעה שמוטחת נגדו טענה בדבר ביצוע עבירה מצדו (מהרות, חציית פס הפרדה, אי ציות לתמרור וכו') עליו לבצע ראיה לאחור (Flash Back) במעשהו ואין לפניו סרט חזותי מוקלט של הנהיגה. היתרון של השוטר ברור.

בודאי שלא ניתן לומר שלעולם יש לראות את עדות השוטר כעדיפה. גם שוטר עשוי לשקר. הוא עלול גם לטעות שלא במתכוון. על כן צריכה הערכאה הדיונית לעמוד על המשמר ולפקוח "שבע עיניים" על עדויות השוטרים. שמא נמצא בהם דבר, אפילו קטן יחסית, המעמיד בספק את הביטחון באמינותם. תהיה ההסתברות לקבלת עדות השוטר גבוהה ככל שתהיה אין היא הסתברות מלאה והאפשרות שהשוטר טעה או הזיד לשקר, לעולם קיימת."

לאחר שהזהרתי את עצמי כי המדובר בעדות יחידה ולאחר שמצאתי כי העדות היתה סדורה וקוהרנטית, אני מעדיפה אותה על פני גרסת הנאשם.

עד התביעה קלט את העבירה בחושיו, העביר דיווח ברשת הקשר בזמן אמת, מצא התאמה בין סוג הרכב שראה לסוג הרכב שנמסר לו ברשת הקשר ותיעד את כל המפורט.

4

בנוסף, הנאשם העיד כי אינו מכיר את עד התביעה ומטעם זה ניתן לשלול התנכלות עד התביעה לנאשם מסיבות אחרות.

מכל המקובץ - ולאחר שהזהרתי עצמי כי מדובר בעדות יחידה, אני מוצאת כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו באישום מרשיעה אותו בהתאם.

#2#>

ניתנה והודעה היום ט"ו אלול תשע"ז, 06/09/2017 במעמד הנוכחים.

[פרוטוקול הושמט]

גזר דין

הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירה של אי ציות לאות שנתן שוטר במדים, בניגוד לתקנה 23 (א) (2) לתקנות התעבורה.

בקביעת מתחם העונש ההולם, העיקרון המנחה הוא עקרון ההלימה בין חומרת המעשה בנסיבותיו ומידת אשמתו של הנאשם ובין העונש המוטל עליו.

כאשר, מדיניות הענישה אמורה להרתיע מפני בצוע עבירות נוספות ולהעביר מסר ברור על מי שבהתנהגותו פוגע בערך החברתי שהינו פגיעה בביטחון הציבור וסיכון המשתמשים בדרך.

לאור האמור הנני קובעת כי מתחם העונש ההולם לאור נסיבות בצוע העבירה על פי עובדות כתב האישום הינו:

פסילה בפועל לתקופה של עד שנה , פסילה על תנאי, קנס שנע בין מאות לאלפי שקלים, מאסר על תנאי.

באשר לנסיבות שאינן קשורות לביצוע עבירה זו: הנאשם מחזיק ברישיון נהיגה משנת 2005 .

צבר לחובתו 15 הרשעות קודמות.

5

לאחר ששמעתי טעוני הצדדים, התחשבתי בעובדה כי מדובר בעבירה ראשונה מסוגה לחובת הנאשם, לאחר ששקלתי את השיקולים השונים ובחנתי טיעוני הצדדים, הנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 1500 ₪.

הקנס ישולם ב- 3 תשלומים שווים ו רצופים החל מיום 1.10.17ובכל 1 לחודש. היה והקנס או שיעור משיעוריו לא ישולם במועד, תעמוד יתרת הקנס לתשלום מיידי ותועבר לגביה באמצעות המרכז לגביית קנסות.

הנאשם הונחה לגשת למזכירות לקבלת שובר תשלום.

הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 21 יום.

רישיון הנהיגה יופקד בבית המשפט לא יאוחר מיום 15.10.17 בשעה 12.00 וממועד ההפקדה תחושב הפסילה. גם אם לא יפקיד הנאשם את רישיונו, נחשב הוא פסול מלנהוג אך הפסילה תחושב ממועד ההפקדה בלבד. אם אין לנאשם רישיון נהיגה בתוקף, יפנה למזכירות בית המשפט.

הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 2 חודשים וזאת על תנאי למשך 2 שנים והתנאי הוא שלא יעבור אותה עבירה בה הורשע או עבירות תוספת ראשונה ושנייה.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתנה והודעה היום ט"ו אלול תשע"ז, 06/09/2017 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי סיגל קדוש