תת"ע 5493/03/15 – מדינת ישראל נגד והדי הראל
בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב - יפו |
|
|
|
תת"ע 5493-03-15 מדינת ישראל נ' והדי הראל
תיק חיצוני: 90210087715 |
1
בפני |
כבוד השופט דן סעדון
|
|
מאשימה |
מדינת ישראל |
|
נגד
|
||
נאשמים |
והדי הראל |
|
החלטה |
לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הנאשם.
1. נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של אי ציות להוראות שוטר. אין חולק כי הנאשם לא התייצב לדיון בעניינו הגם שזה היה ידוע לו ועל כן הוא נשפט בהיעדרו והוטלו עליו בין היתר קנס כספי ו-2 חודשי פסילת רישיון. בתחילה הוגשה בקשה הנחזית להיות בקשה לביטול פסק הדין על ידי מעבידו של הנאשם. לאחר מכן - ומשהובהר כי על הנאשם להגיש בקשותיו בעצמו ולא על ידי שליח - הגיש הנאשם בקשה כזו. ביום 27.5.15 ניתנה החלטה בבקשת הנאשם. בהחלטה נדחתה בקשת הנאשם תוך שצוין כי שכחה ולחץ אינם מהווים הסבר המצדיק אי התייצבותו של הנאשם לדיון. בעקבות זאת, התייצב הנאשם בפני בית המשפט ולאור בקשתו עוכב ביצוע הפקדת רישיונו ( ראו החלטה בפתקית מיום 27.5.15 ).
2. הנאשם לא השלים עם החלטות אלה וכעת - כשהוא מיוצג על ידי עו"ד - הוא שב ועותר לביטול פסק הדין כאשר באמתחתו, למעשה, אותן טענות ששימשו אותו כאשר לא היה מיוצג.
3. בגדר הבקשה נטען כי הנאשם צפוי להתחתן ונתון לפיכך בלחץ רב. הנאשם טוען כי הוא כופר בביצוע העבירה המיוחסת לו בכתב האישום ומבקש את יומו בבית המשפט.
4. המאשימה, לפנים משורת הדין, מסכימה לביטול גזר הדין וקביעת התיק לטיעונים לעונש.
2
דיון והכרעה
5. למעשה, נכון היה לדחות בקשה זו על הסף בהיותה "מקצה שיפורים" לבקשה שהנאשם עצמו הגיש וניתנה בה הכרעה עניינית כמצוין לעיל. ברי כי בימ"ש זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיו.
6. גם בחינתה של בקשה זו במשקפי הפסיקה אין בה כדי להוביל למסקנה שונה מזו שאליה הגעתי בעת שהנאשם הגיש בקשתו כשהוא אינו מיוצג ואפרט: כידוע, 2 טעמים אפשריים לביטולו של פסק דין שניתן בהיעדר הנאשם. אחת, קיומו של הסבר סביר לאי התייצבות הנאשם לדיון. השני, אי ביטול פסק הדין תסב לנאשם עיוות דין.
7. במקרה שלפני וכפי שציינתי בהחלטה קודמת, טענות בדבר שכחה, בלבול ולחץ אינם מהוות טעם סביר לביטולו של פסק דין ( ראו: ר"ע 418/85 רוקנשטיין נ' מדינת ישראל). כמו כן, על מנת שבית המשפט ישתכנע ולו לכאורה כי אי ביטול פסק הדין יסב לנאשם עיוות דין אין די בכפירה כללית וגורפת בביצוע העבירה אלא על הנאשם לפרט - ולו בקווים כלליים - מהו קו ההגנה שלו נגד האישום. הכלל בעניין זה הוא כי "במסגרת בקשה לביטול פסק-הדין על הנאשם לפרוס בכתב את מכלול הטענות התומכות בבקשתו. הדבר דומה, בשינויים המחויבים, לדרך שבה נדונה בקשה לרשות ערעור המוגשת לבית-המשפט העליון בענייני תעבורה [...] גם במקרה זה אין בידי המבקש זכות קנויה להליך נוסף בעניינו במסגרת ערעור שני. עליו לשכנע את בית-המשפט, במסגרת הבקשה בכתב, כי יש בידו נימוקים טובים המזכים אותו לכך. לסיכום, הכלל הוא שעל המבקש להעלות בכתב, במסגרת בקשתו לביטול פסק-דין, את מכלול טענותיו, כולל אסמכתאות להן ותצהיר מטעמו התומך בבקשתו ככל שהדבר נדרש. לאחר שיעיין בית-המשפט בבקשה הוא מוסמך לדחותה על סמך הדברים האמורים בה בלבד". משנמנע המבקש מלפרט את הנימוקים התומכים בטענתו כי הוא לא ביצע את העבירה המיוחסת לו, אין לקבל את טענתו כי הוא לא זכה לקבל את יומו בבית המשפט " ( רע"פ 3518/15 מלקמו נ' מדינת ישראל; הדגשה הוספה) .
8. לאור כל האמור היה מקום לדחות את הבקשה. ברם, משהוזמנה תגובת המאשימה וזו נאותה באדיבותה להסכים לביטול גזר דין, אנהג גם אני עם הנאשם לפנים משורת הדין ואורה על ביטול גזר הדין תוך הותרת הכרעת הדין על כנה. הצדדים יתייצבו לדיון בטיעונים לעונש ביום 21.10.15.
3
ניתנה היום, כ"ט סיוון תשע"ה, 16 יוני 2015, בהעדר הצדדים.
