1.   לפניי בקשה לביטול  גזר דין שניתן בהעדרו של המבקש בתאריך 9.7.23. לטענת ב"כ המבקש התיק הנוסף של הנאשם (4270-05-23) היה קבוע בפני כב' השופטת שפר ליום 17.7.23 ולכן עקב טעות משרדית הוא סבר שהדיון בתיק שבפני היה קבוע ליום 17.7.23 ולא ליום 9.7.23. לטענתו, בנסיבות אלו משדובר בשגגה וטעות משרדית, ייגרם למבקש עיוות ככל שפסק הדין לא יבוטל.

2.    מעיון בתיק ביהמ"ש עולה כי ב"כ המבקש נכח בדיון שהתקיים ביום 25.6.23 וביקש דחיה תוך שהוא מציין כי התיק הנוסף של הנאשם (4270-05-23) קבוע ליום 17.7.23 בפני כב' השופטת שפר. בהחלטתי מיום 25.6.23 הוריתי על דחיית הדיון ליום 9.7.23 בקובעי כי :

"קובעת מועד חדש להקראה לתיק זה ולתיק 4270-05-23 ביום 9.7.23 בשעה 10:30.

התייצבות הנאשם/ת חובה אחרת בית המשפט רשאי לשפוט בהעדר או להוציא צו הבאה.

המזכירות תעדכן את מועד הדיון בתיק 4270-05-23.

לא יהיו דחיות נוספות" (הדגשות במקור - מ.כ)

ברי כי ב"כ המבקש עצמו נכח בדיון ביום 25.6.23, והיה עליו לעדכן את המבקש שיתייצב לדיון שנקבע ליום 9.7.23, גם אם במשרדו של ב"כ המבקש נפלה טעות ביומן. מעבר לנדרש, כבר נפסק לא פעם, כי טעות משרדית או שכחה וכד', אין בהן כדי להוות עילה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר. ראה:רע"פ 9142/01 איטליא נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(6) 793, 803 (2003), שם נקבע, כי:

"על-מנת לשכנע את בית-המשפט כי יש עילה טובה לביטול פסק-הדין ולהניע את גלגלי המערכת השיפוטית מחדש, האפשרות האחת היא שהמבקש יראה כי יש נימוק של ממש לאי-התייצבותו לדיון. שכחה של מועד הדיון לבדה, אפילו אם אירעה בתום-לב, אינה יכולה להצדיק אי-הופעה לדיון [...] דין דומה יחול לגבי טעות משרדית של עורך-הדין המייצג נאשם או לגבי טעות הנובעת מחוסר תשומת-לב של הנאשם עצמו...".

בנסיבות אלו, המבקש לא הראה סיבה טובה לאי התייצבותו לדיון.

3.   גם לגופו של עניין , ב"כ המבקש לא העלה כל טענת הגנה וכלל לא טען שלא ביצע את העבירה.    

בנוסף, לא פורטו בבקשה כל נסיבות חריגות ובכלל, שיש בהן כדי להצדיק את ביטול גזר

הדין במטרה לאפשר למבקש להביא ראיותיו לעונש, ולטעון אותן בטרם ייגזר דינו.

4. לאור כל האמור לעיל, לא שוכנעתי כי ייגרם למבקש עיוות דין אם פסק הדין לא יבוטל. בהתאם, אני דוחה את הבקשה.

54678313

      המזכירות תשלח העתק מהחלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ג תמוז תשפ"ג, 12 יולי 2023, בהעדר הצדדים.