בקשה לביטול גזר הדין בלבד, שניתן בהיעדרו של הנאשם ביום 14.11.22.

הנאשם נשפט בהיעדרו בגין הזמנה לדין שעניינה נהיגה ברכב בניגוד להודעת איסור שימוש.

כידוע, שגגה אשר גרמה לאי התייצבות "אינה מהווה "סיבה מוצדקת לאי התייצבותו" לדיון, ואינה מצדיקה ביטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם" [רע"פ 1446-14 ריאד אסדי (26.3.14) ור' לאחרונה רע"פ 9109/17 מקסים סדובוי (19.12.17)]. מכאן, טעותו של הנאשם, שחשב שעורך דין אסדי מטפל לו בתיק, אינה מצדיקה את היעדרותו.

בנוסף, טענתו של הנאשם כי טיפל באופנוע ו"עשה ככל שביכולתו לתקן את הליקויים באופנוע", אינה מבססת חשש לעיוות דין; שעה שהנאשם לא הציג מסמכים הנוגעים לעניין ולא מסמך המעיד על מועד עריכת מבחן הרישוי, שלכאורה אמור היה לאשר את תיקון הליקויים והעלאת הרכב על הכביש.

גם העובדה שהנאשם עבר תאונת דרכים כ-4 חודשים לאחר גזר הדין לא מלמדת על חשש לעיוות דין ולא מצדיקה הקלה בעונש, שעה שמדובר בעבירה שקיימת בצידה פסילת מינימום וזהו העונש שנגזר על הנאשם.

באותו עניין אוסיף ואציין כי עיון במסמך הרפואי שהועבר מלמד כי למרבה המזל תוצאות אותה תאונת דרכים קלות הצילומים שנעשו מלמדים כי אין עדות לממצא טראומתי חריג".

מאחר והתרשמתי כי אין הצדקה להיעדרותו של הנאשם ואין חשש לעיוות דין (לא מבחינה מהותית ולא מבחינת העונש), אני דוחה את הבקשה ופסק הדין יעמוד על כנו.

זכות ערעור כחוק.

להודיע לצדדים.

ניתנה היום, ב' תמוז תשפ"ג, 21 יוני 2023, בהעדר הצדדים.