1

1.      בפני בקשה לחזרה מהודייה בתיק זה ובתיק שצורף אליו, תת"ע 7525-02-11.

2.      לטענת המבקש, הוא לא הבין את משמעות צירופם של התיקים האמורים, וכוונתו היתה לאחדם לצורך ייעול הדיון ולא לצורך הודאה בעבירות המיוחסות לו.

3.      המבקש עוד טען כי קיימים כשלים ראיתיים בתיקים, אשר מחייבים את תיקון האישומים בהם.

4.      בנוסף המבקש טען כי לפי הפסיקה יש לנקוט בגישה המתירה חזרה מהודייה, אם בית משפט ישתכנע כי בבסיס הבקשה עומדת כוונה כנה ואמיתית לתת לנאשם הזדמנות להוכיח את חפותו. גישה זו, לטענתו, יוחדה בפסיקה דווקא לנאשמים שהגישו בקשתם בטרם נגזר דינם.

2

5.      ב"כ המבקש ציין גם כי קיימים בתיקים כשלים ראיתיים ,וקיים צידוק עובדתי משפטי להיעתר לבקשה ולהותיר למבקש לחזור בו מהודייתו. דחיית בקשתו תגרום לו, לטענתו, עוול ועיוות דין.

6.      ב"כ המבקש הדגיש כי התיקים צורפו בשנת 2013, כאשר המבקש לא נכח בדיון.

7.      המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, מדובר בשני תיקי שכרות משנת 2011, אשר לאורך כל התקופה היה המבקש מיוצג ובחר להודות בשני התיקים. לטענתה, התיקים היו קבועים לטיעונים לעונש ונדחו מעת לעת בתירוצים שונים.

8.      לטענת המשיבה, לצורך חזרה מהודיה נדרשות סיבות קיצוניות אשר רק בהתקיימותן יתיר בית המשפט לחזור מהודיה. לטענתה, מדובר בתיקים משנת 2011 ולא הגיוני שלאחר ארבע שנים יבקש המבקש לחזור מהודיה ויבזבז את זמנו של בית המשפט, שכן, לרשות המבקש עמד זמן רב לצורך התייעצות משפטית עם עורך דינו והחלטתו של המבקש להודות בשני התיקים מדברת בעד עצמה.

9.      עוד מוסיפה המשיבה כי המבקש היה מיוצג והיה מי שיסביר לו את משמעות ההודיה באישומים ומדובר בחוסר תום לב קיצוני מצידו. המשיבה מבקשת להשאיר את ההודאה וקביעת הטיעונים לעונש על כנם.

3

10.  מעיון בתיק בית המשפט עולה כי ביום 13.10.13 צורף לתיק זה בנוכחות בא כוחו של המבקש, תיק נוסף תת"ע 7525-02-11. המבקש הודה בכתבי האישום, על ידי בא כוחו, והדיון נדחה לטיעונים לעונש. מאז ועד היום הוגשו בקשות דחיה רבות מצד המבקש, כאשר בכל הבקשות ובכל הדיונים שהתקיימו בנוכחות המבקש, לא הסתייג המבקש ו/או בא כוחו ולו פעם אחת מהודאתו.

11.  בישיבה שנערכה ביום 2.12.14 טען המבקש כי יש בכוונתו להחליף ייצוג, אך גם אז לא טען כי יש בכוונתו לחזור בו מהודייתו או כי זו ניתנה על רקע אחד הנימוקים המפורטים בבקשה שלפניי.

12.  גם בישיבה שנערכה ביום 9.12.14, בה נכח בא כוחו הנוכחי של המבקש, לא טען בא כוחו מאומה לגבי חזרה מהודיית המבקש, ורק נאמר כי קיימים כשלים בראיות המצדיקים משא ומתן עם התביעה, והתיק שוב נדחה לטיעונים לעונש.

13.  על פי סעיף 153 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב - 1982, רשאי בית המשפט לאפשר לנאשם לחזור בו מהודייתו וזאת מנימוקים מיוחדים שירשמו. זאת ועוד, נפסק כי חזרה מהודייה תותר על ידי בית המשפט רק בנסיבות חריגות, בהתקיים פסול בהודייה עקב פגם ברצונו של הנאשם או במידה וההודייה הושגה שלא כדין (רע"פ 7292/04 יעקב שרמן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו ביום 26.8.04)).

4

14.  המבקש, כאמור, היה מיוצג לאורך כל ניהולו של התיק, וסנגורו דאז ביקש לצרף את תיק 7525-02-11 לתיק זה. אם סבר הסנגור ו/או המבקש באמת ובתמים כי על המבקש לסגת מהודאתו באשמה, לא יעלה על הדעת כי יבקש מבית המשפט לצרף תיק נוסף כפי שעשה.

15.  כמו כן, מדובר בתיקים משנת 2011. מאז עברו כארבע שנים אשר במהלכן עמד לרשות המבקש זמן רב לצורך התייעצות עם עורך דינו ובחירת הדרך הראויה להתנהלות בתיקים האמורים. המבקש הודה באישומים המיוחסים לו ואין לו אלא להלין על עצמו.

16.  לאור האמור, לא התרשמתי כי במהלך כל התקופה הממושכת בה מתנהל תיק זה, נפל פגם כלשהו באופן בו נמסרה הודאתו של הנאשם. לפיכך, משהודה המבקש בעובדות המיוחסות לו בשני התיקים האמורים, ומשלא מצאתי פסול בהודאתו באשמה, לא מצאתי כי מדובר בנסיבות חריגות בהן יש להתיר חזרה מהודייה.

17.  לאור כל האמור, הבקשה לחזרה מהודייה נדחית.

18.  נקבע לטיעונים לעונש ליום 10.02.2015 שעה 17:00.

19.  המזכירות תמציא בדחיפות החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ט"ז טבת תשע"ה, 07 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.