1

לפניי בקשה לביטול פס"ד שניתן בהעדר בתאריך 25.10.17. לטענת המבקש לא קיבל הזמנה לדיון ויש בפסק הדין כדי לגרום לו לעיוות דין. המשיבה מתנגדת לבקשה לאור קיומו של אישור מסירה.

מעיון בתיק ביהמ"ש עולה כי למבקש נשלחה הזמנה למשפט בדואר רשום. בהתאם לתקנה 44א לתקנות סדר הפלילי התשל"ד - 1974, מדובר בהמצאה כדין. בהקשר זה יודגש, כי המבקש לא טען כי דבר הדואר נשלח לכתובת שגויה ולא הוכח אף לא לכאורה כי המבקש לא קיבל את ההזמנה בנסיבות שאינן תלויות בו.

גם לגופו של עניין המבקש לא העלה טענת הגנה שיש בה כדי להצדיק את ביטולו של פסק דין שניתן בהעדר ולמעשה המבקש לא העלה כל טענת הגנה. בהקשר זה, לא די בכפירה כללית או בטענה שייגרם למבקש עיוות דין אם הכרעת הדין לא תבוטל. בנוסף על המבקש הוטל הקנס המקורי (ברירת המשפט) כך שגם בהקשר זה לא ניתן לומר כי מדובר בגזר דין מחמיר יתר על המידה.

לאור כל האמור לעיל, לא שוכנעתי כי ייגרם למבקש עיוות דין אם פסק הדין לא יבוטל.

2

בהתאם, אני דוחה את הבקשה. להודיע לצדדים.

ניתנה היום, י"ט כסלו תשע"ח, 07 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.