1

הנאשם עותר לביטול פסק הדין שניתן נגדו ביום 3.5 בהעדר התייצבות לדיון.

הנאשם טוען כי בחודש פברואר קיבל את המכתב המצורף לבקשה לפיו הליכי הגבייה בגין הדוח בוטלו, לפיכך סבר כי הכוונה לביטול הדוח עצמו, וזאת למרות ההסתייגות המפורשת המופיעה באותו מכתב עצמו.

אינני רואה בקבלת מכתב זה כמצדיקה ביטול פסק הדין מקום שהנאשם מודע להליך נגדו בבית המשפט, נכח בבבית המשפט ביום 13.12 וביקש דחיית הדיון. מובן כי מרגע שהוגש התיק לבית המשפט, הופסקו הליכי הגבייה כפי שמצוין באותו מכתב, אולם הפסקת הליך זה דווקא צריכה הייתה להביא את הנאשם למסקנה כי עליו להמשיך בניהול ההליך בבית המשפט, עד להחלטה בדבר זיכויו או הרשעתו.

בנסיבות אלה, בכדי שמוצדק יהיה לבטל את פסק הדין יש להראות כי השפיטה בהיעדר התייצבות גרמה לעיוות דין, ולשם כך חובה לפרט בתצהיר את הטענות כנגד העבירה המפורטת בכתב האישום.

לא אוכל להיעתר לבקשה כפי שהוגשה, בלא תצהיר ובלא פירוט טענות.

2

לפנים משורת הדין ניתן לתקן את הבקשה בתוך 21 יום ולפרט את הטענות בתצהיר כנדרש, או מוטב מכך, לפנות למשרדי המאשימה בנסיון להסדר כולל אותו ניתן להגיש לאישורי בלא צורך בדיון ולחסוך סיכון של פסיקת הוצאות.

ניתנה היום, א' תמוז תשע"ח, 14 יוני 2018.