1

מבוא

הנאשם הורשע על סמך הודאתו בנהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף. רישיונו פקע בשנת 2008.

בעברו של הנאשם נהיגה בשכרות עליה נפסל למשך שנתיים. פסילה ארוכה זו חייבה אותו במבחני משרד הרישוי אולם הוא לא טרח לעבור אותם וביום 2/12/13 נתפס נוהג.

הנאשם נעדר עבר פלילי, הוא נשוי אב לשתי בנות קטינות, מפרנס יחיד.

טיעוני הצדדים

לטענת המאשימה העובדה כי לא היתה מניעה לחדש רישיונו וכי בעברו נפסל בשל עבירת נהיגה בשכרות, יש משום חומרה יתירה על זו שנובעת מאי חידוש רישיון בשל הגבלות שהוטלו על ידי ההוצל"פ, משום שנהיגתו של הנאשם סיכנה את ציבור המשתמשים בדרך ולכן ביקשה המאשימה עונש של מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס.

הסנגור לא טען כי קיימת מניעה לקבל רישיון נהיגה ומסר כי הנאשם עבר קורס נהיגה מונעת ואמור להיבחן לתיאוריה בימים הקרובים (חודש פברואר ש"ז).

2

על אף שאין כל הסבר מוצדק מדוע נמנע הנאשם במשך 4 שנים לחדש רישיונו ואף על פי כן נהג, לפחות בפעם בה נתפס, דחיתי מועד גזר הדין בחודשיים על מנת לאפשר לנאשם להציג רישיון נהיגה. עד למועד מתן גזר הדין הדבר לא נעשה.

הסנגור הדגיש כי מדובר בעבירה ראשונה מסוגה ועל כן ביקש להסתפק בעונשים מרתיעים אחרים ולא להשית מאסר בפועל, תוך שהוא מפנה למספר גזרי דין בהם נדונו נאשמים בנסיבות דומות למאסר על תנאי, כמו:

תת"ע (ים) 5012-06-13 מדינת ישראל נ' אלג'מעאת מיום 2/1/14 שניתן על ידי.

תת"ע (ים) 788-05-13 מדינת ישראל נ' חושייה מיום 23/1/14 שם נהג בלתי מורשה לחלוטין , כב' הש' מהנא נמנע מהשתת מאסר בפועל בשל העובדה שמדובר בעבירה ראשונה ומן הראוי להזהירו.

אותו הדבר לגבי תת"ע (ים) 718-12-13 מדינת ישראל נ' גרדאת - נהג בלתי מורשה בן 19, שם גילו הצעיר היווה שיקול נוסף לאי מאסרו.

ות"פ 20234-05-11 מדינת ישראל נ' עבדה מיום 25/6/13, שם נדון נאשם - שהסיע שב"ח כשהוא נוהג ללא רישיון נהיגה בתוקף מזה 15 שנה ובעל עבר תעבורתי מכביד - למאסר על תנאי ארוך, פסילה וקנס.

מתחם הענישה

מתחם הענישה לגבי מי שנהג ללא רישיון נהיגה בתוקף או בזמן פסילה נע בין מאסר על תנאי למאסר בפועל למשך חודשים ספורים ועד שנה - תלוי בנסיבות הנאשם הספציפי ותדירות ביצוע אותה העבירה והאם הופעל תנאי מאסר מעבירה קודמת.

יצויין כי ההתייחסות לנהגים שנוהגים בזמן פסילה בד"כ מחמירה יותר מאשר אלו שרישיונם פקע מסיבות של חובות בהוצל"פ.

במקרה של הנאשם איני יודעת מה הן הסיבות לכך שלא טיפל בחידוש רישיונו - האם זו עצלנות, העדר זמן בשל קשיי פרנסה, או אי מתן חשיבות רבה לענין.

אין לזכות הנאשם בפרס על מחדלו, מצד שני, אין לייחס למחדלו חומרה גדולה יותר מזו שמיוחסת לנהגים שחוזרים ומבצעים אותה עבירה פעמים רבות או לאלו שהפרו צו שיפוטי וזלזלו בבית המשפט.

3

בכל מקרה, גם אלו וגם אלו , כאשר מדובר בעבירה ראשונה שביצעו, לא ממוצה עמם הדין והם נדונים על פי הרף התחתון של מתחם הענישה - דהיינו מאסר על תנאי פסילה על תנאי וקנס.

נוסף על גזרי הדין שציין הסנגור ואשר הוזכרו לעיל, קיימים עוד עשרות אם לא מאות גזרי דין דומים בהם לא נגזר מאסר בפועל , על חלקם ערערה המאשימה וערעורה נדחה.

עקרון אחידות הענישה מחייב כי בנסיבות דומות גם על נאשם זה, ייגזר עונש דומה.

על יסוד דברים אלה, אני מטיל/ה על הנאשם את העונשים הבאים:

1.      אני פוסלת את הנאשם מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה לתקופה בת 6 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

לא פסלתי הנאשם מלקבל רישיון, הן משום שהמאשימה לא דרשה זאת והן משום שיש לאפשר לנאשם לתקן מחדלו מהר ככל האפשר וכך להפחית במידה רבה את הסיכוי להישנות העבירה

2.      אני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסכום של 1,500 ₪, או 5 ימי מאסר תמורתו, שאותם יישא בנוסף לכל עונש מאסר אחר שהוטל עליו. הקנס ישולם ב-3 תשלומים החל מיום 10/6/14.

3.      אני דנה את הנאשם למאסר בן 4 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא שלא ינהג ללא רישיון נהיגה בתוקף מעל 6 חודשים או בזמן פסילה.

4.      היות שהנאשם לא תיקן מחדלו והיות שהקנס שהושת אינו גבוה, יחתום הנאשם על התחייבות כספית בסך 5,000 ₪ להימנע מביצוע עבירה זו במשך 3 שנים מהיום. לא יחתום היום, ייאסר למשך 10 ימים.

הודעה לנוכחים הזכות לערער על גזר הדין תוך 45 יום.

ניתן היום, 1 במאי 2014 , במעמד הנוכחים