1

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם. הנאשם זומן למשפטו כדין באופן בו זימון למשפטו נמסר לו ידנית ע"י השוטר.

על ענייננו חלה הוראת סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב],

כדי שיבוטל פסק דין הנובע ממשפט אליו לא התייצב נאשם שזומן כדין יהיה על המבקש להראות טעם ממשי אשר מנע ממנו את היכולת להתייצב או להגיש בקשת דחייה מנומקת מבעוד מועד.

לחליפין עליו להראות כי נגרם לו עיוות דין כתוצאה מהחלטת בית המשפט.

בית המשפט המחוזי בבאר-שבע חזר על הלכות אלו לאחרונה בע"פ 5135/08 אלאפיניש סלים נגד מדינת ישראל בהחלטה מנומקת ומנחה המדברת בעד עצמה (החלטה מיום 11.6.08 - כב' השופטת ברנט)

2

במקרה שבפני המבקש לא העלה כל נימוק ממשי המצדיק את אי התייצבותו למשפט, לא מצאתי כל עיוות דין ביחס להרשעה או ביחס לעונש אשר נגזר על המבקש אל מול חומרת העבירה שיוחסה לו:

המבקש מציין בבקשתו כי ריצה מאסר החל משנת 2016 בעוד הדיון בעניינו התקיים בשנת 2015.

על פניו נהג המבקש ברכב בעודו שיכור כהגדרת שכרות בחוק וביחס לעבירה זו נגזרה עליו ענישת המינימום הקבועה בחוק אף ללא רכיב של מאסר מותנה.

הנחת המבקש בנימוקי בקשתו כי לו היה מתייצב הייתה ענישתו נמוכה יותר, אינה נשענת על על בסיס שכן אין בענישה שנגזרה משום חריגה מרף ענישת המינימום הקבוע בחוק.

אין אני מוצא כל נימוק בבקשה המצדיק את קבלתה ולכן היא נדחית.

מאחר והמבקש הצהיר כי אין בידו רישיון לביצוע ההפקדה, אני קובע כי פסילתו תימנה מיום הגשת הבקשה - 3.10.17 ללא צורך בהפקדת רישיון נוספת.

אישור הפקדה יישלח למבקש.

להודיע לצדדים תוכן ההחלטה.

ניתנה היום, י"ח תשרי תשע"ח, 08 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.