1

1.      בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר, כדין ביום 18.917. התביעה מתנגדת לבקשה.

2.      נטען כי המבקשת פנתה למשטרת ישראל בבקשה להסבה ועד היום לא זכתה למענה.

3.      אין סיבה מוצדקת לאי ההתייצבות, שכן כל עוד לא התקבלה תגובת המשטרה היה על המבקשת להתייצב.

4.      המבקשת נימקה אי ההתייצבות בשל טעות משרדית שנעשתה בתום לב.

2

5.      טעות או בלבול, גם אם נעשו בתום לב אינם עילה לביטול פסק דין שניתן בהעדר (עיינו: רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י, הרכב: הש' א. ברק, הש' ת. אור, הש' א. מצא, 2.10.03, רע"פ 8228/11 זוהר בוקריס נ' מ"י, הש' א. רובינשטיין, 10.11.11, רע"פ 9183/11 הרש מנדל הסנפרץ נ' מ"י, הש' ס. ג'ובראן, 7.2.12).

6.      אי התייצבות, רואים אותה, כהודיה בעובדות כתב האישום, כך על פי סעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982 (להלן: "חסד"פ") ולבית המשפט סמכות לשפוט בהעדר.

7.      משלא הייתה התייצבות מטעמים הנעוצים במבקשת, לא יכולה היא לטעון שלא ניתן לו יומה (עיין: רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ' מ"י, הרכב: הש' א. ברק, הש' ת. אור, הש' א. מצא, 2.10.03).

8.      לגופו של עניין טענה המבקשת כי אחר נהג, אולם לא הוגש תצהיר ערוך כדין.

9.      טענת אחר נהג אינה מקימה בהכרח, חשש לעיוות דין (עיין: רע"פ 2340/15 יניב דב חיים קליין נ' מ"י, הש' ח. מלצר, 18.5.16). ואולם מאחר שהמבקשת פנתה מבעוד מועד למשטרה וזו האחרונה לא התייחסה בתגובתה לנקודה זו, ומאחר שלא היתה סיבה מוצדקת לאי ההתייצבות וגם הבקשה הוגשה באיחור מעבר ל 30 יום מיום קבלת גזר הדין ( התקבל אצל הנאשמת ביום 22.10.17) אזי אשקול דיון בבקשה בכפוף לשני תנאים:

האחד - המבקשת תשלם הוצאות לאוצר המדינה על סך 720 שח תוך 30 יום.

השני- המבקשת תמציא תצהיר ערוך כדין של הנהג הנטען ומסמכים נלווים הקושרים אותו לנהיגה תוך 21 יום. העתק המסמכים יועברו גם למאשימה שתבחן עמדתה לגופו של ענין.

10. בשלב זה הבקשה נדחית, ואולם התיק יקבע לת.פ למעקב ליום 12.3.18 שעה 9:00 ת.פ .

11. אם שני התנאים שנקבעו לעיל ימולאו, יקבע דיון בבקשה ליום 15.4.18 שעה 9:20 . אם לא
 תהא הופעה , תינתן החלטה בהעדר.

ניתנה היום, כ"ו שבט תשע"ח, 11 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.