בפני בקשה לבטול גזר דין שניתן בהיעדר ביום 29.1.23.

המאשימה נמנעה מלהגיב.

עיון בבקשה ובמסמכים בתיק לרבות אישור המסירה מלמדים כי הדוח המהוה כתב אשום והזמנה לדין נמסר לידי המבקש.

מכאן שידע על הדיון והיה עליו להתייצב.

משלא היתה התייצבות המבקש נשפט בהיעדר כדין.

לגופו של ענין , המפורט בבקשה אינו מהוה הגנה ואין בו כדי להוביל לבטול הרשעה ואף לא גזר הדין ( ראה הבקשה הנוספת למתן החלטה ).

לעניין השיקולים בדיון בבקשה לפי סעיף 130 לחסד"פ והתכלית שבבסיס סעיף 240 לחסד"פ, עיין קביעות בית המשפט עליון ברע"פ 1044/17 הרון נ' מדינת ישראל , רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י , ורע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ. סאלם (25.3.18) ].

העונש שהוטל הולם את העבירה ומצוי במתחם הענישה.

אין עיוות דין.

בית המשפט העליון קבע כי טענה בדבר עיוות דין צריכה להיות מלווה בתשתית ראייתית בעלת משקל המצביעה על פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה [ רע"פ 2474/18 יואל גולדברג עו"ד נ' מדינת ישראל (26.07.18)] .

הבקשה נדחיית .

ניתנה היום, ו' אדר תשפ"ג, 27 פברואר 2023, בהעדר הצדדים.