1

1.     בפני בקשה לביטול פסה"ד שניתן בהיעדר הנאשם מיום 04/02/14.

2.     במועד הדיון, גזרתי את דינו של המבקש בהיעדר והטלתי עליו קנס על סך 1000 ₪, פסילה בפועל של 3 חודשים ופסילה על תנאי של 4 חודשים למשך 3 שנים.

3.     ביום 26.02.14 הגיש המבקש בקשה לביטול גזר הדין שהוטל עליו. לטענת המבקש בשל מצבה של אשתו, שמירת הריון עקב הריון בסיכון (לעניין זה צירף המבקש אישור רפואי) , פרח מועד הדיון מזכרונו. המבקש טען כי הוא ומשפחתו עוברים תקופה קשה בה הוא נאלץ להיות צמוד לאשתו כשהוא נעדר הרבה מהכולל בו הוא לומד לשם נשיאת מטלות הבית והמשפחה לבד.

לעניין העבירות המיוחסות לו, טען המבקש כי יש לו טענות הגנה טובות לפיהם, ביום ביצוע העבירות היו הוא ואשתו בדרך לטיפול רפואי דחוף.

המבקש הביע התנצלותו וציין כי רשיון הנהיגה נחוץ לו באופן קריטי ממשי, שכן הוא היחיד המסיע את אשתו לטיפולים רפואיים דחופים ומטפל בכל ענייני משפחתו.

2

4.     ב"כ המשיבה הביע התנגדות לביטול פס"ד שניתן בהיעדר. לטענתו, הפסיקה קבעה אין ספור פעמים כי טענת שיכחה וכו' אינה עולהעד כדי ביטול פסק דין. לו זו בלבד, הענישה שהושתה על המבקש הינה ענישת מינימום לנוכח סעיפי האישום המיוחסים למבקש.

5.     לאחר עיון בבקשה, בנימוקיה ובצירופיה, החלטתי לפנים משורת הדין להיעתר לבקשה. כפי שנקבע בפסיקה לא אחת, שיכחה או טעות ברישום מועד הדיון אינו מהווה עילה לביטול פסק דין, אולם יש לבחון כל מקרה לנסיבותיו. המבקש הוכיח באמצעות אסמכתאות שהציג לבית המשפט את מצבה של אישתו, ולכן ראוי מטעמים הומניטריים בלבד להיעתר לבקשתו ולאפשר לו לטעון את טיעוניו בבית המשפט.

6.     יחד עם זאת , לא ניתן להתעלם מן המלאכה המיותרת שנגרמה לכל המערכת ואף החלת המשפט מחדש, לכן אני מורה על ביטול פסק הדין שניתן בהעדר וזאת בכפוף להפקדת הוצאות משפט בסך 500 ₪ תוך 90 ימים מהיום.

7.     אני מעכב העונש למשך תקופה זו.

8.     אם לא ישולמו ההוצאות, ייראה הדבר כוויתור על הבקשה ו- פסה"ד יישאר על כנו.

הוצאה תישלח לצדדים.

ניתנה היום, כ"ג אדר ב תשע"ד, 25 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.