1

בפני בקשה לביטול פסה"ד שניתן בהיעדר הנאשם ביום 07.01.14.

במועד הדיון, גזרתי את דינו של המבקש בהיעדר והטלתי עליו קנס על סך 750 ₪ בגין עבירה של עקיפת רכב בעוברו בתוך צומת, בניגוד לתקנה 47 (ה) (4) לתקנות התעבורה.

ב"כ המבקש הגיש בקשה לביטול פסק הדין שהוטל על המבקש בהיעדר, תוך שהוא מציג סיבה לאי התייצבותו של המבקש בכך שהמתין לזימון אך לא זומן עד אשר קיבל את גזר הדין.

עוד נטען כי המבקש, פנה למזכירות בית המשפט ושם קיבל הודעת דבר הדואר, כשפנה לסניף הדואר ביישוב - נאמר לו על ידי מנהלת הסניף כי המספר אינו תואם את האישור ולא נמצא דואר כזה שהתקבל בסניף.

באשר לעבירה המיוחסת לו, טוען המבקש כי עקיפתו לא היתה בתוך הצומת, אלא לפני הצומת , עת שהשוטר היה במרחק רב ממנו ונעצר אחרי המקום במרחק רב.

2

ב"כ המשיבה, התנגדה לבקשה היות והזימון לדיון נשלחה למען שציין המבקש בבקשה להישפט. מה עוד, שאישור המסירה חזר בציון "לא נדרש" ולכן חלה חזקת המסירה מכח סעיף 44א לתקנות סדר הדין הפלילי.

לאחר עיון בבקשה, בנימוקיה ובתצהיר שצורף מטעם המבקש, מצאתי כי אומנם לא הצליח המבקש להרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי לא קיבל למען שלו את הזימון לדיון , אולם בהתייחס לעבירה טען המבקש טענות הגנה אשר מן הראוי לבחון אותן בבית המשפט ולאפשר למבקש את יומו בבית המשפט. לפיכך, אי העתרות לבקשה עלולה במקרה זה לגרום לעיוות דין.

משכך, מורה אני לפנים משורת הדין ,אהיה מוכן לבטל את פסק הדין שניתן בהעדר המבקש וזאת בכפוף להפקדת הוצאות על סך 400 ₪ , שישולם תוך 90 יום.

אם לא ישולם, אראה בזאת, ויתור על הבקשה ואז פסה"ד יישאר על כנו.

הודעה תישלח לצדדים.

ניתנה היום, כ"ט סיוון תשע"ד, 27 יוני 2014, בהעדר הצדדים.