1

המבקש הואשם בעבירה של נהיגה בשכרות ( 295 מ"ג אלכוהול לליטר אוויר נשוף). לאחר למעלה משנה ממועד מתן פסק הדין פנה המבקש בבקשה זו לבטל את פסק הדין בנימוק כי לא זומן כדין וכי מבחן המאפיינים שלו היה תקין והוא אף שוחרר לדרכו לאחר הבדיקה על ידי השוטרים. המשיבה מתנגדת לבקשה בנימוק שהמבקש חתם על ההזמנה לדיון המצויה בשולי ההזמנה לדין אותה קיבל לידיו בעת שנעצר על ידי המשטרה.

דיון והכרעה

לאחר העיון החלטתי לקבל חלקית את בקשת המבקש ולבטל את גזר הדין בלבד תוך הותרת הכרעת הדין בעינה. אלה טעמיי. ראשית וכפי שצוין, המבקש טוען כי לא קיבל הזמנה לדיון אך אינו מתמודד עם הטענה כי חתם על אישור המסירה המצוי בשולי ההזמנה לדין. בניגוד לטענת המבקש, אין מדובר בהזמנה לשימוע אלא בהזמנה למשפטו, אליו כאמור לא התייצב. משכך, נשמט הבסיס לטענה כי קיים הסבר סביר לאי הופעת המבקש לדיון. כידוע, בסיס חלופי לביטול פסק הדין יכול להימצא בקביעה כי אי ביטול פסק הדין יסב למבקש עיוות דין. עיון בפרוטוקול מלמד כי עברו של המבקש אכן מכביד ולא בכדי הוטל עליו עונש פסילה מעבר לפסילת המינימום. יחד עם זאת, וכפי שנקבע בהלכה מנחה, העובדה שהמבקש צלח באופן תקין את מבחן המאפיינים עשויה להוות נימוק להקלה בעונשו הגם שאינה מהווה נימוק המשפיע על הכרעת הדין.

בנסיבות אלה ועל מנת שלא לגרום למבקש עיוות דין, אני מבטל את גזר הדין בתיק תוך הותרת הרשעת המבקש בעינה. אני קובע דיון לטיעונים לעונש ליום 23.6.15 שעה 09.00. המבקש מוזהר בחובת התייצבות ומוזהר כי במקרה של אי התייצבות ייגזר דינו בהיעדרו.

2

ניתנה היום, כ"ה ניסן תשע"ה, 14 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.