תת”ע 619/04/14 – מדינת ישראל נגד אלולידי סלאם
בית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע |
|
|
|
תת"ע 619-04-14 מדינת ישראל נ' אלולידי סלאם
|
1
בפני |
כב' סגן הנשיא, השופט דוד לנדסמן |
|
מאשימה |
מדינת ישראל |
|
נגד
|
||
נאשמים |
אלולידי סלאם |
|
החלטה |
1. בפני בקשה לביטול פסה"ד שניתן בהיעדר הנאשם מיום 09.06.14.
2. במועד הדיון, גזרתי את דינו של המבקש בהיעדר והטלתי עליו קנס על סך 1500 ₪, פסילה בפועל של 26 חודשים בניכוי 30 ימי פסילה מנהלית ופסילה על תנאי של 4 חודשים למשך 3 שנים וזאת בגין עבירת שכרות שבדוגמת האויר הנשוף נמצא ריכוז אלכוהול של 380 מק"ג.
3. ב"כ המבקש הגיש בקשה דחופה לביטול פסק הדין שהוטל על המבקש בהיעדר, תוך שהוא מציג סיבה לאי התייצבותו באי תשומת לב ומתום לב.
עוד נטען על ידי ב"כ המבקש, שהעונש שהוטל על הנאשם חמור יתר על המידה, ולא התחשב בכל נסיבותיו של המבקש ואף התעלם מכמות האלכוהול שאינה כמות ברף גבוה.
המדובר בבחור צעיר, נשוי ואב לקטינים והוא המפרנס היחידי בבית, כאשר רשיון הנהיגה חיוני לו להמשך עבודתו ופרנסת משפחתו.
לאור האמור לעיל, וכדי שלא יגרם עיוות דין ממשי, מבקש המבקש לבטל את פסק הדין וליתן לו יומו בבית המשפט.
2
4. ב"כ המשיבה הביעה התנגדותה לביטול פס"ד שניתן בהיעדר מהסיבה שהנאשם בחר שלא להגיע לדיון ולכן אין לו אלא להלין על עצמו. מה עוד, שלנגד עיניי בית המשפט צריכה לעמוד גישת בית המשפט העליון ב - בש"פ 9129/00 - בנושא בזבוז זמן שיפוטי כתוצאה ממחדלי הצדדים. כמו כן, עיון בבקשת המבקש אינה מעלה כל טעם אשר בגינו יש להיעתר לבקשה.
5. לאחר עיון בבקשה, בנימוקיה ובמסמכים שצורפו לה, החלטתי שלא להיעתר לבקשת המבקש. המבקש לא נתן כל טעם ראוי ומוצדק לאי התייצבותו לדיון והסתפק בטענה סתמית מסוג אי מתן תשומת לב ובתום לב.
בנוסף, המבקש לא התייחס לעבירה ולראיות שהוצגו בבית המשפט בגין העבירה, ולא הראה כל קו הגנה אשר בגינו יש לפתוח התיק מחדש ולאפשר למבקש לטעון טענותיו בבית המשפט ובכך למעשה לא הוכיח כי נגרם לו עיוות דין.
יתרה מכך, העונש שהוטל על המבקש הוא עונש העומד במתחם הענישה בעבירות שכרות, והוא אינו חמור יתר על המידה בהתייחס לסוג העבירה. מה עוד שכמות של 380 מק"ג היא אינה כמות ברף הנמוך ולכן אין מקום להקל על המבקש בעונש לאור כמות זו.
באשר לנסיבותיו האישיות של המבקש, העובדה כי המבקש מתפרנס מרשיון הנהיגה אינה מהווה עילה לביטול פסק הדין, שכן אם הרשיון היה כל כך חשוב וחיוני למבקש, היה עושה כל שניתן על מנת להתייצב לדיון.
לאור האמור לעיל, ברור כי אי פתיחת שערי משפט בפני המבקש לא תגרום לו עיוות דין. משכך, ולאור זאת שהמבקש אינו עומד בקריטריונים לביטול פסק דין שניתן בהיעדר, הבקשה נדחית.
עותק מההחלטה ישלח לצדדים.
3
ניתנה היום, י"א תשרי תשע"ה, 05 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.
