1

בעניין: בקשה לביטול כתב אישום מחמת התיישנות.

נתתי דעתי לטענות הנאשם בדיון מיום 22.2.22 ולתגובת ב"כ המאשימה בכתב. יצוין כי במסגרת החלטתי מיום 22.5.22 קבעתי כי תגובת ב"כ המאשימה תועבר לידיעת הנאשם אשר יוכל להגיש התייחסותו בתוך 14 יום (ההחלטה הומצאה לידיו בתאריך 24.5.22), אך הנאשם בחר שלא להגיש התייחסותו לתגובת ב"כ המאשימה.

2

סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, קובע כדלקמן: "הודיע אדם לפי סעיף 229(א) שברצונו להישפט על העבירה, תישלח לו הזמנה למשפט תוך שנה מיום שנתקבלה הודעתו..." הנאשם הגיש בקשה להישפט בתאריך 21.12.20. על פי אישור המסירה הסרוק בתיק, הזמנה למשפט נשלחה לנאשם בדואר רשום ונמסרה לידיו בתאריך 25.11.21, דהיינו בתוך שנה מיום הגשת הבקשה להישפט, ועל כן דין טענת הנאשם בדבר התיישנות העבירה להידחות. יצוין כי הסעיף מתייחס למשלוח ההזמנה למשפט ומכאן שהמועד הקובע לעניין ההתיישנות אינו מועד הגשת כתב האישום.

בנוסף, סעיף 44ג לתקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד-1974, העוסק בהזמנה למשפט בעבירות קנס, קובע כדלקמן: "הזמנה למשפט לפי סימן זה דינה כהזמנה למשפט וככתב אישום שהומצא לנאשם כדין, ודין העתק ממנה משהוגש לבית המשפט, כדין כתב אישום שהוגש לבית המשפט כדין." מכאן, שבעבירה נשוא כתב האישום די במשלוח ההזמנה למשפט לנאשם.

לאור האמור לעיל, אני דוחה בקשת הנאשם לביטול כתב אישום מחמת התיישנות.

נקבע להקראה לתאריך 31.1.23 בשעה 10:30.

התייצבות הנאשם חובה.

המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים ותזמנם בהתאם.

ניתנה היום, כ"א סיוון תשפ"ב, 20 יוני 2022, בהעדר הצדדים.