1

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו בתאריך 04/08/17, בשעה 03:57 לערך, נהג הנאשם ברכב פרטי מסוג מזדה, מ.ר 06221127, בצומת כביש 40 וכביש 3933. באותן נסיבות, נהג הנאשם ברכב בהיותו בלתי מורשה לנהוג, בניגוד לסע' 10(א) לפקודת התעבורה וללא פוליסת ביטוח ברת תוקף, בניגוד לסע' 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), תש"ל- 1970.

בדיון שהתקיים בפניי ביום 17/08/17 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון והנאשם באמצעות בא כוחו דאז עו"ד אלקרינאוי סלמן הודה בעובדות שבכתב האישום במסגרת ההסדר, כמו כן הודה בעצמו לאחר שבוצע תרגום באמצעות בא כוחו, הנאשם הורשע ובמהלך כתיבת גזר הדין כשהוא משוחח עם בא כוחו בעברית מססר בא כוחו שהנאשם מבקש לכפור.

2

בית המשפט התיר לנאשם לחזור בו מהודיה, הנאשם באמצעות בא כוחו כפר בנהיגה והודה כי אין לו רישיון, והדיון נקבע להוכחות.

ב"כ הנאשם הגיש בקשה להשתחרר מייצוג, הנאשם הגיע לדיון ההוכחות ללא ייצוג ומאחר והמאשימה הודיעה כי עמדתה העונשית למאסר מונה לנאשם עו"ד מטעם הסנגוריה הציבורית על פי בקשתו ודיון ההוכחות נדחה ליום 05.11.2017.

פרשת התביעה:

קובי שלום, שוטר בסיירת אופנועים, עבד לבד בעת האירוע וניהל את האירוע מתחילתו ועד סופו וערך הזמנה לדין וכתב אישום - ת/1.

מסר כי זיהה את הנאשם על פי תעודת זהות ובדיקה במסוף המשטרתי. העיד על פי מה שכתב וסיפר כי עמד בצומת, ראה את הרכב של הנאשם מגיע לכיוונו, הבחין כאשר הנהג נעצר ויוצא מהדלת, האיר עליו עם פנס משטרתי על מנת לשמור על קשר עין וראה את הנהג יוצא מהאוטו ועובר למושב האחורי ואת הנוסע שישב לצדו עובר מעל ידית ההילוכים לכיסא של הנהג.

בחקירתו הנגדית העד שלל שחלונות הרכב היו שחורים ושמר על קשר עין רצוף מזיהוי העבירה ועד לסופה. כמו כן העיד כי הנאשם מסר בהתחלה כי אין לו רישיון נהיגה במקום ולאחר מכן מסר שאין לו רישיון נהיגה בכלל והוא לא נהג.

העד הבחין ברכב עוצר ממרחק של 80 מטר לאחר שהנאשם עצר עם רכבו לפני הצומת.

פרשת ההגנה

ביום 05.11.2017 התייצב הנאשם עם בא כוחו, עו"ד מג'דלי מטעם הסנגוריה הציבורית, נשמעה פרשת התביעה במלואה ונדחה לשמיעת פרשת הגנה.

בדיון שהתקיים ביום 06.12.2017 לא התייצב הנאשם ובא כוחו מסר כי הודיע לנאשם על מועד הדיון, שוב נדחה הדיון להמשך פרשת ההגנה וסיכומים ליום 14.01.2018, אלא שגם במועד זה לא הופיע הנאשם ובשעה 13:16 הודיע בא כוחו ששוחח עם הנאשם יום קודם וקבעו להיפגש בבית משפט בשעה 12:30, אולם הנאשם לא התייצב.

3

קבעתי מועד לשמיעת סיכומים ליום 28.01.2018, באותו יום הופיע הנאשם וביקש להעיד, אולם קבעתי כי אין באפשרות בית משפט לקבוע באופן מפתיע הוכחות והוריתי על הפסקה על מנת שהצדדים יבדקו את המשך התנהלות התיק.

לאחר ההפסקה הודיעו הצדדים שמבקשים להגיש סיכומים בכתב.

אציין כי ב"כ הנאשם הודיע לנאשם פעמיים על מועד הדיון אולם בחר שלא להתייצב לדיונים, לא שיתף פעולה ואף לא צירף כל מסמך המעיד שאכן לא יכול היה להתייצב.

דיון והכרעה

לאחר ששמעתי את עדותו של עד התביעה ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי התביעה הוכיחה מעל כל ספק סביר את יסודות העבירה ויש להרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום ואנמק:

אין מחלוקת כי הנאשם הוא בלתי מורשה לנהיגה ועל כן המחלוקת העיקרית היא האם נהג ברכב בעת ביצוע העבירה.

בת/1 רשם עד התביעה: "אני סטטי בצומת הנ"ל הבחנתי ברכב הנ"ל אשר מגיע מכיוון כביש 3933, הנ"ל נעצר לפני הצומת מקום עמדתי כ-80 מטר. הנהג יוצא מדלת נהג ועובר לאחור, הארתי עם הפנס לתוך הרכב, הנוסע שישב לצידו עובר מעל ידית הילוכים ומתיישב מאחורי ההגה, הנוסע שישב לצד הנהג עונה לשם עימאד אבו סבילה ת.ז 20910393. לציין הנהג שיצא מדלת נהג ונראה נוהג גבוה, ראות טובה, תאורת כביש דולקת תקינה, קשר עין רצוף מזיהוי העבירה ועד לעצירתו, הנהג מסר כי אין לו רישיון נהיגה פה ולאחר מכן טען שאין לו רישיון כלל".

עד התביעה ציין לכל אורך עדותו כי שמר על קשר עין רציף עם הנאשם והבחין בו עובר מדלת הנהג לאחור ואת הנוסע שישב לצדו עובר מעל ידית ההילוכים ומתיישב מאחורי ההגה ועוד נעזר בפנס כדי לשמור על קשר עין.

כן הבהיר כי המרחק בינו לבין מקום עצירת הרכב של הנאשם הוא כ-80 מטר כאשר יש קו ישר והעיקול בכביש הוא במרחק של מעל 150 מטר, כאשר הנאשם היה קרוב אליו במרחק של 80 מטר והוא נעצר אחרי העיקול.

4

בנוסף, זוהה הנאשם על פי תעודת זהות שהציג בפניו, הנאשם בהתחלה טען כי מחזיק ברישיון נהיגה ולאחר מכן טען כי אין לו רישיון כלל.

בחקירתו הנגדית עד התביעה ציין כי הבחין ברכב במצב של תנועה ורק לאחר שנעצרו עם הרכב הדליק את הפנס. עוד הוסיף כי הבחין לפני כן מי נהג כי תאורת כביש הייתה דולקת.

עדותו של עד התביעה הייתה עניינית, בהירה, עקבית ולא נסתרה בחקירה נגדית. גרסתו של עד התביעה לא קרסה בחקירה.

מאידך, הנאשם לא הופיע בפניי פעמיים כאשר זומן להעיד להגנתו ולא הביא כל תימוכין לגרסתו.

הנאשם בהתחלה טען כי אין לו רישיון נהיגה ברכב ולאחר מכן שינה גרסתו וטען שאין לו רישיון כלל וכי הוא לא נהג ברכב.

לאחר ששקלתי את כלל הטענות, הנני דוחה את טענות ב"כ הנאשם וקובעת כי הוכחה אשמתו של הנאשם מעל לכל ספק סביר, כנדרש בפלילים, והנני מרשיעה אותו בעבירות של נהיגה בהיותו בלתי מורשה וללא פוליסת ביטוח בת תוקף.

ניתנה היום, י"ג אדר תשע"ח, 28 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.