1

העבירות והעבר

הנאשם שלפני הורשע על סמך הודאתו בנהיגה מבלי שהיה מורשה כלל לנהוג, עבירה בניגוד לסעיף 10(א) לפקודת התעבורה, תשכ"א- 1961 וכן בנהיגה ללא פוליסת ביטוח בתוקף, עבירה בניגוד לסעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), תש"ל- 1970.

הנאשם בן 24 במועד ביצוע העבירה וזו לו העבירה הראשונה בה הורשע הן בתעבורה והן בפלילים.

הדיון בעניינו של הנאשם נדחה מספר פעמים על מנת לאפשר לו להוציא רישיון נהיגה ולהציג רישיון נהיגה, אולם עד כה לא הצליח להציג רישיון נהיגה.

טיעוני הצדדים לעונש

ב"כ המאשימה מבקש להשית על הנאשם מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פסילה, פסילה על תנאי וקנס. ב"כ המאשימה הדגיש את חומרת העבירות שבהן הודה והורשע הנאשם ואת השלכותיהן.

מנגד, הסניגורית ביקשה להימנע מהטלת מאסר בפועל ולהסתפק במאסר על תנאי וקנס. היא ציינה כי מדובר בנאשם צעיר שנסיבות חייו לא הקלו עמו בלשון המעטה. בהיותו בן 8 נפגע בעינו קשות, ומאז התעוור בעין אחת בנוסף סובל מקשיים רגשיים ורגשי נחיתות. הנאשם נולד למשפחה המונה עשרה ילדים, ולאחרונה גילו לאם מחלה קשה והנאשם עוזר בפרנסת המשפחה. לטענתה ההליכים בתיק זה טלטלו את הנאשם קשות. עוד ציינה כי הנאשם עושה מאמצים להוצאת רישיון נהיגה, עבר תיאוריה ובימים אלה לוקח שיעורי נהיגה על מנת להוציא ברישיון נהיגה כדין.

2

חומרת העבירה של נהיגה בלתי מורשית ומתחם הענישה

החומרה המיוחסת לעבירת הנהיגה הבלתי מורשית מקורה בכך שהנאשם המבצע אותה נעדר כישורי נהיגה בסיסיים. כתוצאה מכך עלולה התנהגותו להפוך את כלי הרכב לכלי נשק כפי שתואר בע"פ 6492/12 דיראווי נ' מדינת ישראל (מיום, 18.11.12).

מתחם הענישה בעבירת נהיגה ללא רישיון נהיגה שנעברה בפעם הראשונה נע בין מאסר על תנאי לבין מאסר בפועל למשך שבועות ספורים.

ב"כ הנאשם העלתה, במסגרת טיעוניה לעונש דוגמאות לפסיקות בהן נדונו הנאשמים למאסר על תנאי ופסילה בלבד חרף חומרת העבירה. בפ"ל 38/09 מדינת ישראל נ' אבו כשק (מיום, 27.01.10) שם נגזר על נאשם שנהג בזמן פסילה וללא ביטוח עם עבר תעבורתי ופלילי מכביד קנס 2,000 ₪, 9 חודשי פסילה , פסילה על תנאי, מאסר על תנאי והתחייבות כספית; תת"ע (י-ם) 6539-10 מדינת ישראל נ' שויקי (מיום, 11.11.10) שם נגזר על נאשם שהורשע בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח קנס 1,200 ₪, 89 ימים, פסילה על תנאי ומאסר על תנאי; פ"ל 430-08-08 מדינת ישראל נ' בר דוד (מיום, 15.09.09) שם נגזר על נאשם שהורשע בעבירה של נהיגה בפסילה ובאי מתן זכות קדימה מאסר על תנאי, של"צ 100 שעות, 4 חודשי פסילה בכפוף לסיווג, פסילה על תנאי, קנס והתחייבות כספית.

מלבד גזרי דין אלו, קיימות עשרות אם לא מאות בהם נמנע בית המשפט מלהשית עונש מאסר בפועל וערכאות הערעור לא התערבו. נקודת המוצא היא שמי שזו לו ההיתקלות הראשונה עם גורמי החוק, לא יחזור על העבירה בשנית, שעה שתנאי מאסר משמעותי מרחף מעל ראשו.

גזר הדין

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, היות העבירה עבירה ראשונה מסוגה ואת נסיבותיו חייו הלא קלות של הנאשם, מנגד אי הוצאת רישיון הנהיגה עד למועד מתן גזר הדין, ואת העובדה שהסכנה מנהיגתו הבלתי מורשית של הנאשם נותרה בעינה, מוצאת אני לנכון לגזור עליו את העונשים הבאים:

1.      קנס בסך 1,000 ₪ אשר ישולם ב-5 תשלומים חודשיים החל מיום 15/8/14.

3

2.      פסילה מלקבל רישיון נהיגה למשך 3 חודשים. מדובר בפסילת מינימום על פי החוק. הנאשם רשאי בתקופה זו להמשיך ולנסות להוציא רישיון נהיגה ולגשת לבחינות משרד הרישוי. אין צורך בהפקדה, הפסילה תחל מהיום.

3.      מאסר למשך 4 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים. התנאי הוא אם ינהג בזמן פסילה ו/או ללא רישיון נהיגה, ו/או ללא רישיון נהיגה שפקע מעל 6 חודשים.

4.      התחייבות כספית בסך 3,000 ₪ להימנע מלבצע עבירה של נהיגה בלתי מורשית או בזמן פסילה. ההתחייבות היא למשך 3 שנים מהיום. לא יחתום הנאשם היום, ייאסר למשך 10 ימים.

ניתן היום, כ"ז סיוון תשע"ד, 25 יוני 2014, במעמד הנוכחים.