1

בתיק זה הורשעה הנאשמת על פי הודאתה, בעבירה של עקיפה מסוכנת בדרך לא פנויה, תוך חציית קו הפרדה רצוף, בניגוד לתקנות 47(ד) ו - 47(ה)(5) לתקנות התעבורה.

העבירה על סעיף 47(ד) כלולה בתוספת הראשונה לפקודת התעבורה, ועל פי סעיף 38 לפקודה, קיים בגינה עונש מינימלי של פסילת רשיון לתקופה של שלושה חודשים.

עונש מינימלי, כשמו, מתאים למקרים הקלים ביותר, הוא אינו העונש הראוי או עונש המוצא ובוודאי שלא העונש המקסימלי.

המאשימה הגישה את דוחות הפעולה של שוטרים וטענה לנסיבות חמורות המצדיקות ענישה הולמת. מעיון בחומר שהוגש עולה כי הנאשמת ביצעה לא עקיפה אחת, אלא שלוש(!). הנאשמת נהגה ברכבה בכביש מכיוון כרמיאל לכיוון צומת יובלים, עקפה ניידת משטרה תוך חציית קו ההפרדה הרצוף ותוך שהיא גורמת למשאית שהגיעה ממול לסטות לשול הדרך בכדי למנוע תאונה. מיד לאחר מכן עקפה הנאשמת בצורה מסוכנת רכב נוסף, תוך חציית קו ההפרדה, וכאשר הגיעה לצומת הפנייה לישוב שורשים, ביצעה הנאשמת עקיפה נוספת, של שלוש מכוניות בו זמנית, תוך חציית קו ההפרדה, ותוך נסיעה על גבי אי התנועה המסומן על הכביש.

אין מדובר, אפוא, בעבירה אחת העלולה להתבצע מתוך חוסר תשומת לב או טעות בשיקול דעת הנהג, אלא בנהיגה פרועה של ממש ואין צורך להסביר את הסיכון שגרמה לעצמה ולמשתמשים האחרים בדרך הציבורית.

2

מנגד, צודק הסנגור, וכפי שעולה מעברה התעבורתי של הנאשמת דומה כי אין מדובר בהתנהגות אופיינית. הנאשמת מחזיקה ברשיון נהיגה משנת 2006, ולחובתה הרשעה קודמת אחת בלבד בגין אי ציות לתמרור.

בנסיבות אלה, סבורני כי יש מקום לגזור על הנאשמת עונש שמעבר לעונש המינימלי, אשר אינו הולם את הנסיבות. עם זאת לאור עברה הנקי, אין מקום למיצוי הדין עימה ולצד הענישה המוחשית אך מתונה במקרה דנן, יש להטיל עליה עונש מותנה משמעותי יותר אשר ירתיע אותה מלשוב על מעשיה.

אשר על כן, אני פוסל את הנאשמת מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 5 חודשים בניכוי חודש ימי פסילה מנהלית.

לריצוי הפסילה, תפקיד הנאשמת את רשיונה במזכירות בית המשפט בעכו לא יאוחר מיום 3.8.14

בשעות הקבלה. הפסילה בפועל מהמועד הנ"ל, אולם תמנה רק מיום הפקדת הרשיון בפועל. אם

יופקד הרישיון לפני התאריך הנ"ל, תיכנס הפסילה לתוקף ותמנה מיום ההפקדה.

אני פוסל את הנאשמת מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים וזאת על תנאי

למשך שנתיים והתנאי הוא שהנאשמת לא תעבור עבירה בה הורשעה או אחת העבירות המפורטות

בתוספת הראשונה או בתוספת השניה לפקודת התעבורה ותורשע בה.

אני דן את הנאשמת לתשלום קנס בסך 1,500 ש"ח או 7 ימי מאסר שתישא בנוסף לכל מאסר אחר

שהוטל עליה.

הקנס ישולם ב- 4 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מתאריך 10.8.

על הנאשמת לפנות למזכירות בשעות הקבלה לשם קבלת שוברי התשלום.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי בחיפה.

ניתן היום, ג' תמוז תשע"ד, 01 יולי 2014, במעמד הנאשמת, בא-כוחה עו"ד שעבאן וב"כ המאשימה עו"ד סעד.