בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם. הנאשם זומן למשפטו כדין באופן בו זימון למשפטו נמסר לו ידנית ע"י השוטר והוא סירב לחתום על אישור המסירה ואף סירב לקבל את הזימון עצמו כפי שציינה המדינה בתגובתה. המבקש מנגד טען כי לא קיבל את ההזמנה לדיון.

על ענייננו חלה הוראת סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב],

כדי שיבוטל פסק דין הנובע ממשפט אליו לא התייצב נאשם שזומן כדין יהיה על המבקש להראות טעם ממשי אשר מנע ממנו את היכולת להתייצב או להגיש בקשת דחייה מנומקת מבעוד מועד.

לחליפין עליו להראות כי נגרם לו עיוות דין כתוצאה מהחלטת בית המשפט.

בית המשפט העליון קבע ברע"פ 8427/17 מדינת ישראל נגד אמנון סאלם הלכה ברורה ביחס לנטלים בהם צריך לעמוד מבקש בבקשה מסוג זה כדי שפסק דין אשר ניתן בהעדרו יבוטל.

בית המשפט העליון אף קבע כי דיון בנוכחות הצדדים בבקשה מסוג זה הוא החריג ולא הכלל.

חובה על המבקש להצביע על סיבה המצדיקה את אי התייצבותו לדיון ולחליפין להראות כי נגרם לו עיוות דין וזאת אגב הצבעה על נימוקים כבדי משקל שיש בהם פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה.

טענת המבקש לפיה לא קיבל את הדו"ח - דינה להידחות.

המבקש אינו חולק על מפגש בינו לבין השוטר (מפגש שתועד באמצעות מצלמות גוף) אך במהלך אותו המפגש מסר לו שוטר זימון וביקש כי המבקש יחתום על אישור מסירה.

לפי העדויות המצולמות שנבחנו על ידי המדינה, המבקש סירב לקבל את הזימון וסירב לחתום על אישור המסירה (הדבר גם מצויין בכתב באישור המסירה).

טענתו הנוכחית של המבקש לפיה לא ידע על הזימון ולכן לא התייצב למשפטו, היא תולדה של התנהגותו שלו עצמו ואין לו אלא להלין על עצמו בעניין זה.

בנוסף, טענה כללית של כפירה בעבירה שיוחסה למבקש אינה מהווה ראייה לעיוות דין שלכאורה נגרם לו.

אין בענישה שנגזרה משום חריגה ממתחם העונש הרלוונטי לעבירה שבוצעה בנסיבותיה.

הבקשה אינה עומדת בתנאי המבחנים שנקבעו בפסיקה לצורך ביטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם.

בנסיבות אלה, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ט ניסן תשפ"ג, 10 אפריל 2023, בהעדר הצדדים.