1

בתיק זה ניתן פסק דין בהעדר התייצבות במסגרתו הולט על הנאשם עונש של פסילת רשיון.

ביום 27.11 הוגשה בקשה לביטול פסק הדין ונקבע דיון דחוף ליום 3.12. במועד זה התייצב הסנגור לבדו, בלא הנאשם ובלא האדם שנטען כי נהג ברכב במועד הרלוונטי, לפיכך נדחה הדיון ליום 6.12.

ערב הדיון הוגשה בקשת דחייה עקב נסיבות אישיות של הסנגור והדיון נדחה ליום 10.12.

פעם נוספת הוגשה בקשת דחייה מסיבות אישיות של הסנגור והדיון נדחה ליום 13.12. מחמת טעות סופר נרשם כאילו נדחה הדיון ליום 13.2, טעות שתוקנה בהחלטה נוספת.

כעת מודיע הסנגור כי סבר שהדיון קבוע לחודש פברואר, לפיכך "שינה תכניותיו" והוא שוהה בחו"ל ולא יוכל להתייצב לדיון.

2

מהאמור לעיל עולה כי למרות עונש הפסילה שהוטל עליו אין הנאשם רואה את הדיון בבקשתו לביטול פסק הדין כבקשה דחופה, ואינו דואג כי סנגורו יקדם את ההליך.

בנסיבות אלה, ולאור עומס הדיונים הרב ביומני, אינני מוצא מקום לקביעת דיון דחוף בפעם החמישית(!).

הסנגור יודיע בהקדם מתי יוכל להתייצב ולהביא עימו לדיון את הנאשם והנהג לבירור. מועד לדיון ייקבע בסמוך לאחר קבלת ההודעה, בהתאם לאילוצי יומני.

למען הסר ספק, פסק הדין מיום 27.9 עומד בתוקפו, לרבות עונש פסילת הרשיון והנהיגה אסורה על הנאשם, עד סיום חישוב הפסילה לפי פסק הדין או החלטה אחרת אם תינתן לפני מועד זה.

ניתנה היום, כ"ה כסלו תשע"ח, 13 דצמבר 2017.