1

לפניי בקשה לביטול כתב האישום בשל התיישנות.

קובע סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982:

"הודיע אדם לפי סעיף 229(א) שברצונו להישפט על העבירה, תישלח לו הזמנה למשפט תוך שנה מיום שנתקבלה הודעתו..."

באשר למועד בו נשלחה לנאשם ההזמנה למשפט, אין חולק כי מועד זה איננו לפני יום 30.10.14 ומחלוקת הצדדים הינה באשר למועד בו נתקבלה הודעתו של הנאשם כי ברצונו להישפט.

הסניגור הציג בפני בית המשפט אישור דואר ישראל. האישור ברור ומובן ולפיו "דבר הדואר האמור נמסר ליעדו בתאריך 27/10/2013..." ומשכך, ברור כי משלוח ההזמנה ביום 30.10.14 הינו לאחר חלוף השנה, אותה הקצה המחוקק למשלוח ההזמנה.

מנגד, הציגה התביעה תדפיס בלתי קריא, ממערכת הדותן (מערכת ממוחשבת של משטרת ישראל). התובעת ציינה כי על פי תדפיס זה, מועד קבלת ההודעה הינו יום 10.11.13.

כאמור, התדפיס בלתי קריא. אף אם ניתן היה להפיק מתדפיס זה את הנתון אותו ציינה התביעה, נתון זה עומד בסתירה מוחלטת לאישור הדואר המפורש, ובהינתן ספק - עליו לבוא לטובת הנאשם ועל כן יש לקבוע את מועד ההודעה ליום 27.10.13.

2

לפיכך, אני מורה כי המאשימה היתה מנועה מלשלוח הזמנה למשפט במועד בו ההזמנה נשלחה ועל כן אני מקבל את טענתו המוקדמת של הנאשם ומורה על ביטול כתב האישום, ובנסיבות האמורות ללא צו להוצאות.

ניתנה היום, י' סיוון תשע"ה, 28 מאי 2015, בהעדר הצדדים.

מזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.