1

נגד הנאשם נרשם דו"ח לפיו נהג ברכב ביום 11.09.16 בהיותו בלתי מורשה לנהיגה.

עד לדיון האחרון, היו לא פחות מ- 5 דחיות של הדיון, במטרה לתת לנאשם הזדמנות לרפאות הפגם ולהוציא רשיון.

ביום 31.10.17 , התייצב ב"כ הנאשם לדיון, הגיע להסדר טיעון בענין העונש, תוך שהצהיר כי הנאשם מודע לכל מרכיבי העונש ו- ביהמ"ש אימץ את ההסדר.

זה עתה, מגיש ב"כ הנאשם בקשה לביטול פסה"ד בטיעון כי לא היה מודע כי הנאשם כן ריפא את הפגם וכי ברשותו רשיון נהיגה בתוקף.

גם, אם עכשו יש לו רשיון נהיגה ברור כי לא היה לו בעת ביצוע העבירה והוא עבר את העבירה המיוחסת לו.

עוד מסתבר כי הנאשם קיבל את הרשיון כבר ב- 21.03.17 ולכן, לא ברור לי מדוע המשפט לא הסתיים בדיון ב- 02.07.17, אלא נדחה פעם נוספת לפי בקשת ב"כ הנאשם.

2

למרות שהנאשם אינו עומד בתנאים של סע' 130 (ח) ל- חסד"פ, ואם הנאשם היה מתייצב לדיונים, יכול היה לעדכן את ביהמ"ש, רק מלפנים משורת הדין, אהיה מוכן לשמוע את הטיעונים לעונש מחדש אם הנאשם ישלם הוצאות משפט , שייקבעו ע"י ביהמ"ש לאחר שמיעת עמדת ב"כ הנאשם.

תשלום ההוצאות בסכום שייקבע יהיה תנאי לביטול גזה"ד.

אני קובע דיון ל- 23.11.17 שעה 13.00.

אין עיכוב העונש.

ניתנה היום, כ"ו חשוון תשע"ח, 15 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.