1

בפני בקשה לביטול גזר דין שניתן בהעדר המבקש ביום 20.11.11 ע"י כב' השופט אנושי.

עפ"י כתב האישום, בתאריך 28.8.11 נתפס המבקש כשהוא נוהג ברכב ללא רישיון נהיגה שפקע ביום 16.10.09.

ביום 8.10.13 הגיש המבקש בקשה שכותרתה "בקשה לביטול גזר דין". ביום 16.10.13 קבע כב' השופט אנושי כי "... המבקש לא צירף ולו בדל ראיה לטענתו כי אחיו התחזה במקומו, לא צורפה אף תלונה במשטרה בנדון, איני מקבל טענה כללית בנושא...".

ביום 31.10.13 הרחיב הבקשה והגיש בקשה נוספת שכותרתה "בקשה נוספת לביטול פסק דין..." אותה תמך בתצהיר, אישור הפקדת רישיון וצילומים מתעודות זהות. בו ביום ניתנה החלטה ע"י כב' השופט אנושי ולפיה "... עדיין מדובר בטענה כללית, שכן המבקש לא הגיש כל תלונה רשמית בנושא וזאת למרות שטען שאחיו מוכר לרשויות, והדבר מדבר בעד עצמו. אין עילה לביטול הכרעת הדין".

המבקש הגיש בקשה נוספת לעיון חוזר כאשר מצרף הוא אישור בדבר הגשת תלונה, אשר נדחתה ע"י כב' השופט אנושי בהחלטתו מיום 24.3.14 בקובעו "... כי אין קשר בין אישור הגשת התלונה שצורף לבקשה לעבירה שבפניי...".

2

המבקש הגיש בקשה נוספת לעיון חוזר, וביום 25.3.14 קבע כב' השופט אנושי כי "לאור החלטה אתית, ולאחר ששמתי לב לדבר מורה על העברת התיק לכב' סגן הנשיאה לשם קביעת מותב שידון בבקשה".

ביום 2.6.14 קבע כב' השופט צימרמן, סגן הנשיאה, כי התיק יישמע בפני.

התיק נקבע לדיון ליום 29.6.14.

בדיון מיום 29.6.14 שהתקיים בפני, חזרה ב"כ המבקש על נימוקי הבקשה תוך שהיא מציינת כי במקרה דנן המבקש לא ידע ולא יכול היה לדעת על מועד הדיון וזאת נוכח העובדה כי אחיו, שהתחזה אליו, הוא אשר נהג ברכב במועד ביצוע העבירה, הוא אשר חתום על הזימון והוא אשר קיבלו לידיו. המבקש הגיש תלונה בדבר שימוש בפרטיו במשטרה אך נבצר ממנו להוכיח כי התלונה שהוגשה במשטרה הינה בנוגע לארבעה מקרים כולל המקרה נשוא התיק דנן. באישור המשטרה, שניתן למבקש, מצוין רק אירוע אחד ויתר פירוט התלונה נמצא בהודעה שבתיק החקירה, המצוי בידי המאשימה. בנסיבות אלה, טוען המבקש, יש לתת לו את יומו בבית המשפט על מנת למנוע עיוות דין בעניינו.

ב"כ המאשימה התנגדה לבקשה. לטענתה, המבקש לא הצביע על נסיבות המצדיקות עיון חוזר. ניתנו החלטות בעניינו אשר מתייחסות לאסמכתאות אותן צירף לבקשותיו וכולן נדחו. יתרה מכך, טוענת המאשימה כי המבקש אף לא הציג הסבר מניח את הדעת מה עשה ממועד פקיעת רישיונו בשנת 2009 ולמי פנה על מנת להשיב את רישיונו. עוד נטען כי משהגיש המבקש תלונה במשטרה בחלוף כ-3 שנים ממועד ביצוע העבירה, לא עומדת לו טענת עיוות דין, וכן אין כלל מקום לבקשה בפני מותב זה ועומדת למבקש הזכות לערער על החלטת כב' השופט אנושי.

לאחר הדיון, הוריתי לתביעה להגיש לעיוני את ההודעה שמסר המבקש בתיק החקירה. הודעה הומצאה ביום 3.7.14, בה שטח המבקש גרסתו כיצד הגיעו לידיעתו קיומם של הדו"חות וההתחזות של אחיו. בין היתר, ניתן למצוא גם את העבירה נשוא הדו"ח מיום 28.8.11 (אם כי בתלונה נרשם כנראה בשל טעות סופר 23.8.11).

3

דיון והכרעה

סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב- 1982 קובע את אמות המידה המנחות את בית המשפט בבואו להחליט בבקשה לביטול פסק-דין. הסעיף קובע שני טעמים המצדיקים ביטולו של פסק דין: קיום סיבה מוצדקת לאי התייצבות הנאשם למשפטו או לחילופין גרימת עיוות דין לנאשם כתוצאה מאי ביטול פסק הדין.

ברע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ' מדינת ישראל נקבע כי: "בשלב זה ניצב המבקש לפתחו של בית המשפט כאשר מבוקשו הוא לקבל "כרטיס כניסה" לקיום חוזר של הליך שהתנהל לכאורה כדין והסתיים. על המבקש מוטל איפוא הנטל לשכנע את בית המשפט כי מתקיימים טעמים המצדיקים את הנעת גלגלי המערכת מחדש".

א. בחינת סיבה מוצדקת לאי התייצבות המבקש

מעיון בחומר שהובא בפניי, ובמיוחד בהודעה שהושלמה על ידי התביעה ביום 3.7.14, נראה כי המבקש לא ידע ולא יכול היה לדעת על מועד הדיון וזאת נוכח העובדה כי לטענתו אחיו, שהתחזה אליו, הוא אשר נהג ברכב במועד ביצוע העבירה, הוא אשר חתם על הזימון וקיבלו לידיו.

ב. בחינת גרימת עיוות דין

המבקש כאמור כופר באישום נגדו וטוען שלא נהג ברכב כי אם אחיו אשר התחזה אליו, מסר את פרטיו ואת רישיונו תוך שהוא מדגיש כי מספר הטלפון המופיע על גבי הדו"ח וכן החתימה על הזימון הינם של אחיו.

המבקש מפרט טענות הראויות לבחינה לפיהן רישיון הנהיגה נלקח ממגירה במשרדו, קיים דמיון חיצוני בינו לבין אחיו, בעטיו נוצר הרושם כי אכן היה הוא אשר נכח בשעת ביצוע העבירה (מצרף צילומי תעודות זהות) ועוד.

המבקש בבקשתו מיום 31.10.13 אישר כי רישיונו אינו בתוקף מיום 16.10.09 בשל נקודות שצבר ואף הציג אישור הפקדת הרישיון.

4

המבקש הגיש תלונה במשטרה, אומנם בשיהוי ניכר, אך יצוין שכבר בבקשתו הראשונה העלה המבקש טענתו זו תוך שהוא מציין כי הוא נמנע מהגשת תלונה במשטרה בשל חששו מאחיו שהינו נרקומן. אני מוצאת טענה זו כסבירה, שכן משהבין המבקש כי כלו כל הקיצין מבחינתו ואין מנוס אלא מהגשת תלונה כדי שטענותיו אלה יתבררו כדבעי, הגיש תלונה כנדרש.

למעלה מן הצורך, אציין כי בנוגע לטענת המאשימה שטענותיו אלה של המבקש נבחנו ונדחו ע"י בית המשפט, יוער כי כב' השופט אנושי דחה מעת לעת את בקשותיו של הנאשם כשלבסוף הטעם המכריע לדחייה היה חסר בתלונה במשטרה וזו שהוגשה לא התייחסה לתיק דנן. צא ולמד, כי משעה שהוכח כי תלונתו של המבקש במשטרה מתייחסת גם לכתב האישום הנוכחי הרי שראוי לבחון שוב טענותיו.

סוף דבר

במקרה דנן, עמד המבקש בטעמים המצדיקים ביטולו של פסק דין שניתן בהיעדר, והעלה טענות הראויות להתברר, ועל כן מצאתי להיעתר לבקשה.

אשר על כן, קובעת להקראה ליום 8.9.14 שעה 09:00. המזכירות תזמן הצדדים בהתאם.

ניתנה היום, כ"ח תמוז תשע"ד, 26 יולי 2014, בהעדר הצדדים.