1

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 10.4.19.

כנגד המבקש הוגש ביום 15.3.19 כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה ברכב בחוסר זהירות בכך שבמהלך נהיגתו היה מונח טבלט בידו ועל ההגה מול פניו והתעסק איתו במהלך הנהיגה, עבירה מיום 22.4.18.

ישיבת הקראה נקבעה ליום 10.4.19, אך המבקש לא התייצב לדיון, ונשפט בהיעדרו, ונדון לקנס כספי, ופסילה על תנאי.

בבקשה מיום 29.4.19 טען הנאשם, כי בבוקר יום הדיון חש ברע ונאלץ לגשת לבדיקות רפואיות, וזאת לנוכח עברו הרפואי, וכתוצאה מכך נבצר ממנו להגיע לדיון. לבקשה צורף אישור מחלה ליום הדיון.

המשיבה התנגדה לבקשה וטענה, כי מדובר באישור מחלה שניתן בדיעבד, ממרפאה שלא באזור מגוריו של המבקש; ואין די באישור המחלה שצורף לבקשה בכדי להצדיק את ביטול פסק הדין.

2

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ושקלתי את מכלול הנסיבות, אינני מוצאת מקום לקבל את הבקשה.

דיון

על פי סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי, בית המשפט ייעתר לבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש "אם נוכח שהיתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין".

באשר לעילת הביטול שעניינה סיבה מוצדקת לאי התייצבות

"הפסיקה הנוהגת מלמדת כי על מנת לקבל בקשה לביטול פסק דין משום "סיבה מוצדקת" על המבקש לעבור משוכה גבוהה מאוד." רע"פ 1911/18 עמיד גיש נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 27.05.2018)

משלוח אישור מחלה לאחר הדיון, אישור מחלה שהופק 7 ימים לאחר הדיון ומתייחס בדיעבד אך ליום הדיון ללא פירוט המניעה הרפואית להתייצבות, תוך שמצוין מפורשות על גבי האישור כי הוא "אינו בתוקף עבור מוסדות משפטיים", אינו יכול להועיל למבקש (ראו רע"פ 7709/13 שמעון סאסי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 28.11.2013); ורע"פ 7122/07 טהא חיר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 15.01.2008)). וראו גם עפ"ת (מחוזי חי') 46693-11-12 שמואל יוסף השמשוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 04.11.2012); עפ"ת (מחוזי מרכז) 24790-04-16 עמרם אור נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 07.07.2016).

בנסיבות אלה המבקש לא הציג עילה טובה לאי-התייצבותו, וודאי לא בסיבה מספקת המצדיקה את ביטול פסק הדין.

באשר לעילת הביטול שעניינה חשש לעיוות דין

בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר, בטענה לעיוות דין, צריכה להיות מלווה בתשתית ראייתית בעלת משקל המצביעה על פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה (רע"פ 2474/18 יואל גולדברג). כאמור ברעפ 8427/17 מ"י נ' סאלם, יש להצביע על שיקולים כבדי משקל שיש בהם פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה על מנת שיבוטל פסק הדין בעילה של חשש לעיוות דין.

בענייננו, לא נטענה כל טענה ולא הונחה תשתית ראייתית המצביעה על סיכויי הגנתו של המבקש, כדי לבסס עילה של חשש ממשי לעיוות דין.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר נדחית.

ההחלטה תומצא לצדדים.

3

ניתנה היום, ג' סיוון תשע"ט, 06 יוני 2019, בהעדר הצדדים.