1

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה באופנוע, והובלת מטען שלא היה מחוזק היטב - עבירה בניגוד לתקנה 85(א)(4) לתקנות התעבורה, תשכ"א -1961.

אין מחלוקת בין הצדדים בעניינים הבאים :

1.     הנאשם נהג באופנוע מ.ר 74-726-73, ביום 27.4.14 בשעה 17:32 לערך, ברחוב תרפ"ב ברמת גן.

2.     על קיומם של שני ארגזים (להלן - "המטען") שהיו על האופנוע בזמן האירוע.

3.     הצילומים שהוצגו ע"י התביעה הם צילומים שצולמו ע"י השוטר בזמן אמת.

המחלוקת בין הצדדים הינה כדלקמן :

לגרסת המאשימה: הנאשם נהג ברכב כאשר הוביל מטען שלא היה מחוזק היטב.

לגרסת הנאשם: המטען שהוביל הנאשם היה מחוזק באופן שלא יישמט ולא יתרופף. ובכך, הוא עומד בתנאי התקנה.

דיון והכרעה :

1.      מטעם התביעה העיד רס"מ מוטי כליף - ע"ת 1, אשר באמצעותו הוגשו המוצגים ת/1 דוח, ת/2 סקיצה של מקום הארוע, ות/3 - ארבעה צילומים שצילם השוטר בעת הארוע.

2

2.         תקנה 85 (א) (4) קובעת לאמור:

"המטען, מכסהו ומכסה הרכב, מחוזקים היטב באופן שלא ישמטו ולא יתרופפו עקב הנסיעה או מחמת הרוח".

3.   בעדותו מאשר ע"ת 1 במסגרת חקירתו הראשית, שתוך כדי נסיעה ברחוב תרפ"ב לכיוון רחוב דב פרידמן ברמת גן, זיהה אופנוע והתמקד בעבירה בה מטען של 2 ארגזים עם נפח גדול קיים על האופנוע, הארגזים היו מחוברים באמצעות גומייה דקה, ו- "בזמן הנסיעה המטען זז ולא קשור היטב". (סוף עמ' 3 ותחילת עמ' 4; שורה 22, עמ' 4 לפר').

4.       במסגרת חקירתו הנגדית ע"ת 1 נשאל:

"ש.    הוא בא מולך וראית את הארגז רופף?

ת. כן.

ש. כל המטען זז, מה ראית זז, הכל ביחד, אם בא מולך אדם מה ראית זז?

ת. ראיתי בעיקר את הקופסה השחורה העליונה שזזה".

     (שורות 5-8, עמ' 5 לפר').

5.       במסגרת חקירתו הראשית של הנאשם טען הנאשם לראשונה לגבי האזיקונים :

"המכסה מחובר באזיקונים. לא ניתן לקרוע אזיקונים. בנוסף היתה גם גומיה. את שני האזיקונים האלה הוא לא יכול היה לקרוע. בשביל זה בניתי את הארגז, כדי שהמטען לא יזוז ולא יתיז מים וכו'". (שורות 23-25, עמ' 5 לפר').

מדובר בטענה כבושה, וזאת בשל:

                    א.      שהנאשם עצמו במסגרת ת/1 בדברי הנהג בחר לטעון: "אני מכיר את הסיפור הזה ניפגש בבית המשפט", ללא ציין חיבור ע"י אזיקונים.

                     ב.      במסגרת ההקראה כאשר הנאשם כפר באשר לעבירה, ציין ששם מכסה על הארגז.

                     ג.       הסנגור נמנע במסגרת חקירתו הנגדית של ע"ת 1, לשאול לגבי כך שהמכסה היה מחובר באזיקונים.

6.       במסגרת חקירתו הנגדית הנאשם העיד לגבי מצב המטען :

"ש.     אתה יכול לאשר או לשלול שבזמן הנסיעה המטען שהיה על הקטנוע זז מצד אל צד?

3

ת.       ודאי שאני יכול. המטען לא זז המכסה זז".

(שורות 13-14, עמ' 6 לפר').

בהמשך החקירה הנגדית נאמר:

            "ש. האם אתה יכול לומר לי במאה אחוז ?

             ת. אין מאה אחוז".

(שורות 24-25, עמ' 6 לפר').

משכך, הנאשם עצמו לא שלל כי הארגז (בדגש על הארגז העליון) זז.

7.   הנאשם טען במסגרת חקירתו הנגדית שצילם תמונות של המטען בזמן האירוע, וזאת בכדי להוכיח כי לא אפשרי שמהמטען יזוז. יחד עם זאת, בו בעת ציין כי אין באמתחתו את התמונות מכיוון שהפלאפון שלו נגנב, ועל אף שציין כי הגיש תלונה במשטרה על הגניבה, בחר שלא להציג זאת בפני בית המשפט.

8.   עדותו של ע"ת 1 הייתה החלטית, ברורה ורהוטה והותירה עליי רושם אמין, אני מעדיף אותה על פני עדותו של הנאשם.

בנסיבות העניין לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות שוכנעתי מעבר לכל ספק סביר כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום, לפיכך אני מרשיע את הנאשם וזאת לאחר שהזהרתי את עצמי כי הנני עושה זאת על סמך עדות יחידה.

ניתנה היום, ל' סיוון תשע"ה , 17 יוני 2015, במעמד הצדדים.