1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 27.6.22 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של עצירת רכב ליד תמרור נכה ונגזר עליו קנס בסך 1,200 ₪.

3.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לדחות הבקשה.

4.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

5.         משלוח הזמנה באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 106/15 קריב נ' מ"י, 20.1.15).

מאישור המסירה עולה כי הזימון לדיון נשלח לכתובתו הרשומה של המבקש אשר צוינה גם בבקשה להישפט וחזר בציון "לא נדרש" בתאריך 13.4.22. על פי תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד -1974, מדובר בהמצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, ומכאן שקמה חזקת המסירה. המבקש לא הוכיח כי לא קיבל את דבר הדואר מסיבות שאינן תלויות בו ומכאן שלא הפריך את חזקת המסירה. לדברי המבקש הוא אף קיבל פעמיים הודעה על דבר דואר רשום אך כשהתייצב בדואר נמסר לו שהמכתב כבר הוחזר לשולח, אך הוא אינו יודע באיזה מכתב מדובר.

6.         המבקש לא הציג טענות הגנה כלשהן ואף לא צירף תצהיר לתמיכה בבקשתו. יצוין כי בדברי הנהג בדו"ח נרשם: "אני באוטו אם היה בא נכה הייתי זז. אני אלך איתך לבית משפט אתם לא תראו כסף." מכאן, שקיימת ראשית הודיה בדבריו. מעבר לכך, הרי שנסיבות האירוע פורטו בדו"ח על ידי השוטר וכן במזכר שערך הפקח המסייע אשר צורף לתגובת ב"כ המשיבה.

            עוד יש לציין כי העונש שנגזר על המבקש אינו חורג ממתחם הענישה הנהוג לעבירה מסוג זה. בנסיבות אלה, לא מצאתי כי הותרת פסק הדין על כנו תגרום למבקש עיוות דין.

7.         לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

8.         בשים לב לדחיית הבקשה, ההחלטה על עיכוב ביצוע פסק הדין מבוטלת.

9.         המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, י' כסלו תשפ"ג, 04 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.