בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם.

הנאשם זומן למשפטו כדין לאחר שפסק דינו המקורי שניתן בהעדרו בוטל לבקשת סנגורו, ניתן תאריך דיון חדש אליו לא התייצב הסנגור, ולאחר שבית המשפט נמנע משיפוט נוסף בהעדר וזומן הסנגור בשנית, שוב לא התייצב הסנגור או הנאשם לדיון שנקבע.

על ענייננו חלה הוראת סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב],

כדי שיבוטל פסק דין הנובע ממשפט אליו לא התייצב נאשם שזומן כדין יהיה על המבקש להראות טעם ממשי אשר מנע ממנו את היכולת להתייצב או להגיש בקשת דחייה מנומקת מבעוד מועד.

לחליפין עליו להראות כי נגרם לו עיוות דין כתוצאה מהחלטת בית המשפט.

בית המשפט העליון קבע ברע"פ 8427/17 מדינת ישראל נגד אמנון סאלם הלכה ברורה ביחס לנטלים בהם צריך לעמוד מבקש בבקשה מסוג זה כדי שפסק דין אשר ניתן בהעדרו יבוטל.

בית המשפט העליון אף קבע כי דיון בנוכחות הצדדים בבקשה מסוג זה הוא החריג ולא הכלל.

חובה על המבקש להצביע על סיבה המצדיקה את אי התייצבותו לדיון ולחליפין להראות כי נגרם לו עיוות דין וזאת אגב הצבעה על נימוקים כבדי משקל שיש בהם פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה.

בפרשה זו שלח המבקש בקשה מפורטת יחד עם תצהיר המבהיר את עמדתו, לפיה כלל לא קיבל לידיו את ההזמנה לדיון.

הזמנה לדיון הועברה באמצעות פקס למשרדו של ב"כ המבקש ביום 11.1.22, וזאת לאחר שבית המשפט נמנע מלשפוט את הנאשם שוב בהעדרו ביום זה רק בשל מגפת הקורונה.

עד להגשת בקשה זו, לא ברר המבקש מה עלה בגורל תיקו ובקשתו לבטל את פסק הדין המקורי, מה הם תאריכי הדיון שנקבעו, וגם לא התייצב לשני דיונים שנקבעו בעניינו.

לא מצאתי הצדקה להעתר לבקשה.

המבקש לא העלה כל נימוק מוצדק לאי התייצבותו לדיון, ולמעשה העלה נימוקים שאין להם כל רלוונטיות להליך שהתקיים בעניינו (ואליו לא התייצב) לאחר שבוטל פסק הדין שניתן בהעדר הנאשם.

בנוסף, לא העלה המבקש כל נימוקים אשר מלמדים כי נגרם לו עיוות דין מעצם הרשעתו.

הבקשה אינה עומדת במבחנים שנקבעו בפסיקה לצורך ביטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם

ומשכך, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ח סיוון תשפ"ג, 07 יוני 2023, בהעדר הצדדים.