תת"ע 6913/03/19 – שאדי סראחנה נגד מדינת ישראל,שלוחת תביעות תעבורה חדרה
בית משפט השלום לתעבורה בחדרה |
|
|
|
תת"ע 6913-03-19 מדינת ישראל נ' שאדי סראחנה
תיק חיצוני: 10152607205 |
1
|
מספר בקשה:1 |
||
בפני |
כבוד השופטת עידית פלד
|
||
מבקש |
שאדי סראחנה
|
||
נגד
|
|||
משיבה |
מדינת ישראל שלוחת תביעות תעבורה חדרה
|
||
|
|||
|
|
||
|
|||
החלטה
|
|||
בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 10.4.19.
כנגד המבקש הוגש ביום 15.3.19 כתב אישום המייחס לו עבירה של אחיזה או שימוש בטלפון בזמן נהיגה, עבירה מיום 15.4.18.
ישיבת הקראה נקבעה ליום 10.4.19, אך המבקש לא התייצב לדיון, ונשפט בהיעדרו, ונדון לקנס כספי, ופסילה על תנאי.
2
בבקשה מיום 7.5.19 טען המבקש, כי הוא לא קיבל זימון לדיון ולא ידע אודות מועד הדיון, ומתיק בית המשפט התברר כי באישור המסירה צוין 'לא נדרש'; כי הוא כופר במיוחס לו בכתב האישום, ולא השתמש ו/או אחז בטלפון בזמן שהרכב היה בתנועה, כך שלא עבר כל עבירה; וכי העונש שהוטל עליו הינו עונש חמור וכבד.
המשיבה לא הגיבה לבקשה.
לאחר שבחנתי את טענות המבקש ושקלתי את מכלול הנסיבות, ובהיעדר תגובת המשיבה, אינני מוצאת מקום לקבל את הבקשה.
דיון
על פי סעיף
באשר לעילת הביטול שעניינה סיבה מוצדקת לאי התייצבות
כאשר הזמנה לדיון נשלחה בדואר
רשום לכתובת המדווחת במשרד הפנים וחזרה בציון "לא נדרש" חלה חזקת המסירה
(רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' אמנון סאלם (פורסם בנבו, 25.03.2018),
פסקה 42; רע"פ 805/09 שמואל פרפרה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו,
23.02.2009)). בענייננו, המבקש לא הוכיח כי לא קיבל את ההזמנה לדין מסיבות שאינן
תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלה, כדי לסתור את חזקת המסירה הקבועה בתקנה 44א.
ל
"כפי שהובהר לעיל, ההזמנה לדיון חזרה בציון הערה - "לא נדרש". מכאן שהיה על המערער להוכיח כי לא קיבל את ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מקבלתה. המערער לא עמד בנטל ההוכחה המוטל על כתפיו, משכך רשאי היה בית משפט קמא לראות במערער כמי שהוזמן לדיון כדין, לראות בו כמי שמודה בביצוע העבירה המיוחסת לו, ולהרשיעו בהיעדרו. "
וכן עפ"ת (מחוזי חי') 21632-09-11 מוחמד מצאלחה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 11.11.2011), השופט כמאל סעב -
"המערער זומן כדין ובהתאם למצוות תקנה 44 (א) לתקנות, הזימון לא נדרש ולכן היה רשאי בימ"ש השלום לדון אותו בהעדר. אין למערער כל הסבר או הצדק סביר להיעדרותו מן הדיון.
כמו כן, עיון בנספחי הודעת הערער מראה כי הזימון לא נדרש וכי אם יש למערער על מי להלין, ראש ובראשונה היה עליו להלין על עצמו."
לפיכך, המבקש לא הוכיח סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון.
3
באשר לעילת הביטול שעניינה חשש לעיוות דין
בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר, בטענה לעיוות דין, צריכה להיות מלווה בתשתית ראייתית בעלת משקל המצביעה על פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה (רע"פ 2474/18 יואל גולדברג).
על פי הפסיקה, אין די בהכחשת העבירה בכדי להקים חשש לעיוות דין, ו"טענות כלליות וסתמיות בדבר קיומו של עיוות דין, מבלי להניח תשתית ראייתית בעלת משקל לתמיכה בטענה, לא יובילו, ככלל, לבטלותו של פסק הדין, בעילה זו", ו"על כל הטוען לקיומה של עילה זו, במסגרת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר, להציג טעמים של ממש לביסוס טענתו, טעמים הנתמכים במסמכים ובראיות שיש בהם פוטנציאל של ממש לשינוי התוצאה" (רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' אמנון סאלם (פורסם בנבו, 25.03.2018)).
בענייננו, לבד מהכחשה כללית של המיוחס וטענה שלא ביצע העבירה, לא נטענה טענה ולא הונחה תשתית ראייתית המצביעה על סיכויי הגנתו של המבקש, וודאי לא בעוצמה שיש בה פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה, כדי לבסס עילה של חשש ממשי לעיוות דין.
אין גם בעונש שהוטל על המבקש כדי להצדיק ביטול פסק הדין. "אומנם מדובר בעבירה של ברירת משפט, אך משביקש המערער לקבל את יומו בבית משפט הוא חשף את עצמו לעונשים אחרים שבית משפט מוסמך להטיל וזאת בהתחשב במכלול הנסיבות והשיקולים השונים." עפ"ת (מחוזי חי') 43160-04-12 יוסף פנדי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 22.07.2012).
משבחר המבקש להישפט, נחשף בית המשפט לעברו התעבורתי, והעונש שהוטל הינו הולם ומתאים, ואינו חורג במידה קיצונית מרמת הענישה המקובלת, כדי להצדיק ביטול פסק הדין. וראו גם עפ"ת (מחוזי חי') 37016-12-18 נסאר נבואני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 25.12.2018).
בנסיבות המתוארות לעיל, דין הבקשה להידחות אף ללא קבלת עמדת המדינה.
לאור כל האמור לעיל, הבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר נדחית.
ההחלטה תומצא לצדדים.
4
ניתנה היום, ז' סיוון תשע"ט, 10 יוני 2019, בהעדר הצדדים.
