1

בפני בקשה לביטול פסה"ד שניתן בהיעדר הנאשם ביום 21/01/14.

במועד הדיון, גזרתי את דינו של המבקש בהיעדר והטלתי עליו קנס על סך 1500 ₪, פסילת רשיון נהיגה ל-24 חודשים בניכוי 30 ימי פסילה מנהלית, פסילה על תנאי ל-4 חודשים לתקופה של 3 שנים וזאת בגין עבירה של נהיגה בשכרות.

ב"כ המבקש הגיש בקשה לביטול פסק הדין שהוטל על המבקש בהיעדר, תוך שהוא מציג סיבה לאי התייצבותו של המבקש בכך שנפלה טעות ביומנו ומועד הדיון שונה למועד הפגישה שקבע עם לשכת תביעות. משכך ב"כ המבקש לא יכל לדעת על מועד הדיון שנקבע ליום 21/01/14 והמבקש קיבל הודעה מבא כוחו שלא להתייצב לדיון, היות ומדובר בדיון טכני של דחיית דיון.

לטענת ב"כ המבקש, מדובר בכתב אישום חמור אשר בגינו נשפט המבקש בהיעדרו ללא כל אפשרות להגן על עצמו. משכך נגרם לו עיוות דין. מה עוד, שיש למבקש נימוקים כבדי משקל שיש בהם בכדי לשכנע את התביעה שלא לאחוז בשתי ידיה את כתב האישום שהוגש כנגד המבקש.

2

ב"כ המבקש הוסיף לטעון כי למבקש לא ניתנה הזדמנות להגן על עצמו בבית המשפט, זכות יסוד ובסיסית של כל נאשם קל וחומר שמדובר באישום כה חמור הגורר אחריו עונש חמור.

ב"כ המשיבה, התנגדה לבקשה היות ולמבקש היה יומו בבית המשפט והלה בחר שלא להגיע לדיון. מה עוד, שהלכה ידועה כי טעות ביומן עו"ד, אינה מהווה עילה לביטול גזר דין שניתן בהעדר.

לאחר עיון בבקשה, בנימוקיה ובתצהיר שצורף מטעם המבקש. מצאתי לנכון להעתר לבקשה. נכונה ההלכה שטעות ביומנו של עו"ד אינה מהווה עילה לביטול פס"ד בהעדר, אולם במקרה זה אין מנוס אלא לחרוג מהלכה זו.

מלפנים משורת הדין ליתן למבקש יומו בבית המשפט, הן לאור העובדה שעומדות לו טענות הגנה אותן רוצה להעלות במשפט והן כי מדובר בעבירה חמורה הטומנת בחובה ענישה חמורה.

ברי כי, במקרה זה, אי העתרות לבקשת המבקש תגרום לעיוות דין.

משכך, מקבל אני את הבקשה וקובע התיק לדיון ליום:_____07.04.14_שעה:_______10.00_.

תוכן ההחלטה ישלח לצדדים.

ניתנה היום, י"ז אדר תשע"ד, 17 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.

3