1

1.      בפני בקשה לביטול פסק דין ובקשה לעיכוב ביצוע. התביעה מתנגדת לבקשה.

2.      המבקש קיבל דו"ח המהווה הזמנה לדין וכתב אישום בגין עבירה של נהיגה באור אדום מיום 20.07.16.

2

3.      המבקש לא התייצב משכך נשפט בהעדר ביום 21.11.16 בהתאם לסעיף 240 לחסד"פ.

4.      הבקשה לביטול פסק דין הוגשה ב 16.05.18, בשיהוי ניכר כשנה וחצי לאחר מועד גזר הדין. אין כל הסבר לשיהוי ודי בכך כדי לדחות את הבקשה.

5.      בתיק יש אישור משלוח ההזמנה בדואר רשום.

6.      משכך קמה חזקת מסירה לפי תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד-1974 והנטל עבר אל כתפי המבקש להוכיח שאי שקבלת הדואר אינו נעוץ בהימנעותו מלקבלו.

7.      המבקש לא טרח להגיש לבית המשפט אסמכתא המלמדת על כך שנבצר ממנו להופיע לדיון בבית משפט ולא הוכיח שאי קבלת הדואר אינה נעוצה בהימנעותו מלקבלו כאמור.

8.      בנסיבות אלו ונוכח פסיקה במקרים דומים שמבקש לא עמד בנטל, רואים אותה את אי התייצבות כהודיה בעובדות כתב האישום. על כן ולאור סעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982 (להלן: "חסד"פ") נשפט המבקש בהעדר.

9.      טענת הגנה כללית אודות אי ביצוע העבירה ו והגשת תלונה בדבר זיוף לוחיות הזיהוי אינה מספקת להנעת ההליך מחדש, במקרה דנן נוכח פער הזמנים בין מועד העבירה למועד הגשת התלונה.

10.  מועד העבירה 20.7.16 בעוד שהמבקש הגיש תלונה במשטרת ישראל בדיעבד, בתאריך 14.08.16. המבקש לא טרח להבהיר הפער בלוחות הזמנים שבין מועד העבירה למועד הגשת התלונה ומבלי להבהיר סטטוס הטיפול בתלונתו.

11.  טענה כללית אינה מספקת להנעת ההליך מחדש (עיין: רע"פ 9142/01 הלכת סוראיה).

12.  אין עיוות דין, העונש שנגזר הולם את העבירה.

13.  הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ב סיוון תשע"ח, 05 יוני 2018, בהעדר הצדדים.