1

בפני בקשה להורות על הנפקת אישור הפקדת רישיון מיום 16.8.11 (יום מתן גזר הדין).

כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה ברכב ללא מלווה בניגוד לסעיף 12א לפקודת התעבורה.

ביום 16.8.11 נפסל רישיונו של המבקש בהעדרו למשך 60 ימים.

המבקש לא הפקיד רישיון נהיגה או תצהיר בדבר העדר רישיון בתיק זה.

ביום 26.1.11 נפסל רישיונו של הנאשם למשך 6 חודשים במסגרת תת"ע 7005-01-11 ורישיונו הופקד בבית המשפט בחדרה ביום 18.2.11.

לטענת ב"כ המבקש יש ליישם את הלכת בית המשפט העליון בבש"פ 9075/12 מוחמד ג'אבר נ' מדינת ישראל (הלכת ג'אבר) לפיה לטענתו ככל שנמסר רישיון נהיגה בפני אחת מרשויות החוק ניתן לראות בכך הפקדת רישיון נהיגה בפני רשות.

2

אין לקבל את טענת ב"כ המבקש.

נסיבות המקרה שבפני שונות מנסיבות שנדונו בהלכת ג'אבר. בעניינו אין מדובר במי שהפקיד את רישיון הנהיגה שלו במסגרת אותו הליך אלא במי שהוטלו עליו שתי תקופות פסילה בשני הליכים נפרדים והפקיד רישיונו במסגרת אחת מהן.

מכח הלכת בית המשפט העליון חלה על הנאשם חובה לבצע הפקדה נפרדת בכל אחד מההליכים במסגרתם הוטלו עליו כל אחת מהפסילות על מנת שירוצו במצטבר זו לזו.

עניין זה בה לידי ביטוי בתקנה 557(ה) לתקנות התעבורה.

ראה לעניין זה רע"פ 4446/04 ביטון נ' מדינת ישראל ועמ"ת 15087-06-15 אמסלם נ' מדינת ישראל.

לפיכך בקשת המבקש חישוב הפסילה מיום מתן גזר הדין נדחית.

לבקשת המבקש צורף תצהיר שנחתם ביום 17.9.17 בדבר העדר רישיון.

מזכירות תחשב הפסילה מיום 17.9.17 ותנפיק למבקש אישור הפקדה בהתאם.

ניתנה היום, ז' תשרי תשע"ח, 27 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.