1

1.   בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר. התביעה מתנגדת לבקשה.

2.   המבקש הורשע בהעדרו בעבירה בניגוד לסעיף 62(2) לפקודת התעבורה.

3.   למבקש נשלחה הזמנה לדיון בדואר רשום שלא נדרשה על ידו. אי דרישת דבר דואר רשום מקים חזקת מסירה כקבוע בתקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד- 1974.

4.   משהמבקש לא התייצבה לדיון שהתקיים בעניינו, הוא נשפטה בהעדר כדין לפי סעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982.

5.   בבקשה דנן, טוען המבקש, כי לא קיבל הזמנה לדיון.

המבקש מציין, כי הכתובת אליה נשלח הזימון אינה כתובתו וכי הינה רשומה על שם אדם אחר. דין טענה זו להידחות.

הנאשם צירף לבקשתו תדפיס שאינו ברור מה מקורו. לבקשה לא צורפה כל אסמכתא רשמית ממרשם האוכלוסין ו/או צילום ת.ז. המלמדים כי כתובת הנאשם אכן שונה מהכתובת אליה נשלח הזימון.
זאת ועוד' עיון במערכת מעלה כי פסק הדין נשלח בדיוק לאותה הכתובת בדואר רשום והוא דווקא התקבל לידיו.

2

6.   יתרה מזו, המבקש העלה טענת הגנה כללית אשר איננה נתמכת בכל מסמך ו/או גיבוי לענה זו. אין במפורט כדי להניע את גלגלי ההליך בשלב זה, מחדש (עיין: רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ' מ"י, הרכב: הש' א. ברק, הש' ת. אור, הש' א. מצא, 2.10.03).

7.   העונש שהוטל הולם.

8.     אין עיוות דין.

9.     הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ד סיוון תשע"ד, 12 יוני 2014, בהעדר הצדדים.