1

הנאשם שלפני עלי שקיראת הורשע על סמך הודאתו בנהיגה מבלי שהיה מורשה כלל לנהוג, בניגוד לסעיף 10א לפקודת התעבורה, תשכ"א- 1961.

הנאשם בן 18.5 במועד ביצוע העבירה וזו לו העבירה הראשונה בה הורשע, הן בתעבורה והן בפלילים.

נוכח עמדתה של המאשימה למאסר בפועל ולאור גילו הצעיר של הנאשם, הופנה לתסקיר שרות מבחן.

הטיעונים לעונש נדחו מספר פעמים כדי לאפשר לנאשם לתקן המחדל ולהציג רישיון נהיגה ואכן ביום 13/4/14 לאחר שנכשל מספר פעמים, הצליח הנאשם להציג רישיון נהיגה (העתק בתיק).

תסקיר שירות מבחן

הנאשם הופנה, על פי דין, לקבלת תסקיר. מהתסקיר שהוגש לבית המשפט ביום 08/01/14 עולה כי הנאשם נוטל אחריות על מעשיו ומביעה חרטה. באשר לנסיבות ביצוע העבירה, הנאשם מסר לשירות המבחן כי נהג ברכב לאחר ריב עם אביו ובשל סערת רגשות פעל באופן אימפולסיבי. השירות התרשם כי הנאשם מתקשה בוויסות דחפיו בין היתר בשל גילו הצעיר. יחד עם זאת, לאור העדר עבר פלילי, הבנת הנאשם את חומרת העבירה, הודאתו וחרטתו, גילו הצעיר, הסכמתו של הנאשם להשתלב בקבוצה טיפולית וסיכויי שיקום גבוהים ממליץ שירות המבחן על הטלת צו מבחן לצד שירות לתועלת הציבור בהיקף של 300 שעות בקופ"ח אלמוקבר וכן ממליץ לשלבו בסדנא טיפולית לאנשים המעורבים בעבירות תעבורה.

טיעוני הצדדים לעונש

2

המאשימה ביקשה להשית על הנאשם מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פסילה וקנס. מנגד, ב"כ הנאשם ביקש שלא יבצע של"צ ולחילופין להסתפק בהטלת צו שירות לתועלת הציבור בהיקף מצומצם מזה שהוצע על ידי שירות המבחן וזאת לנוכח נסיבותיו האישיות של הנאשם וכן מאמציו של הנאשם לתקן דרכיו ולהוציא רישיון נהיגה

חומרת העבירה ומתחם הענישה

החומרה היתרה המיוחסת לעבירת נהיגה ללא רישיון נהיגה מקורה בכך שהנאשם המבצע אותה נעדר כישורי נהיגה בסיסיים. כתוצאה מכך עלולה התנהגותו להפוך את כלי הרכב לכלי נשק כפי

שתואר בע"פ 6492/12 דיראווי נ' מדינת ישראל (מיום, 18.11.12).

יחד עם זאת, כפי שאמרתי לא פעם, אין חוק או הלכה פסוקה לפיה כל נאשם הנוהג ללא רישיון נ ג דינו מאסר מאחורי סורג ובריח. מתחם הענישה במקרים כגון אלו, נע בין מאסר על תנאי למאסר בפועל לתקופה קצובה, ועל אחת כמה וכמה, כאשר מדובר בבחור צעיר מתחמת לגיל 21, שזו לו העבירה הראשונה ואשר תיקן המחדל והוציא רישיון נהיגה. ראה תת"ע (י-ם) 1845-10-11 מדינת ישראל נ' עיסאם, מיום 29/11/12, תת"ע (י-ם) 9575-01-12 מדינת ישראל נ' קאסי, מיום 17/02/13 ותת"ע 1085-03-12 מדינת ישראל נ' סימון, מיום 18/04/13.

תמיכה לעמדה זו מצויה גם בדברי בית המשפט המחוזי עפ"ת (י-ם) 4420-09-12 מדינת ישראל נ' פכורי, מיום 29/01/13, ובמשתמע גם מדברי בית המשפט העליון ברע"פ 6115/06 מדינת ישראל נ' אבו לבן, מיום 08/05/07, שאומנם אינו שולל הטלת מאסר אך גם אינו מחייב זאת באופן אוטומטי ומבהיר כי כל מקרה לנסיבותיו.

גזר הדין

בנסיבות האמורות לעיל, ולאחר ששקלתי את חומרת העבירה, טיעוני הצדדים, המלצת שירות המבחן, מדיניות הענישה, גילו הצעיר ואישיותו הבלתי בשלה, כמו גם העובדה שמדובר בעבירה ראשונה ובמחדל שתוקן, אין טעם להשית מאסר בפועל, או צו של"צ, אולם אני רואה חשיבות רבה בהשתתפותו של הנאשם בסדנא טיפולית אשר תקנה הרגלי נהיגה טובים ועל כן אני מורה על צו מבחן למשך שנה במהלכה ישלב שירות המבחן את הנאשם בסדנא. היה וסדנא זו לא תצא אל הפועל, מסיבה שאינה תלויה בנאשם, כי אז אשית על הנאשם 120 שעות לתועלת הציבור כפי שהומלץ. שירות המבחן יעדכן בענין זה במהלך הששה חודשים הקרובים.

3

לענין פסילת רישיון הנהיגה, הנאשם היה פסול מלהוציא רישיון נהיגה, למשך 3 חודשים במהלך המשפט ודי בכך כדי לענות על דרישת פסילת המינימום הקבועה בחוק למי שנוהג בהיותו לא מורשה, מכל מקום, לאחר מאמציו הרבים של הנאשם בהוצאת רישיון הנהיגה, יהא זה מיותר ומתסכל אם אפסול רישיונו כעת ובטוחני שאף המאשימה, לו היתה מודעת לכך שהצליח להוציא רישיון לאחר המועד בו טענה לעונש, היתה מודיעה כי היא מסתפקת בפסילתו עד תום ההליכים.

אשר על כן אני דנה איפוא את הנאשם לעונשים הבאים:

1.      מורה על צו מבחן למשך שנה. שירות המבחן ישלב הנאשם בסדנא המיועדת לרכישת כלים לשינוי תרבות הנהיגה והפחתת הסיכון שבהתנהלות על הכביש. לא תימצא סדנא כזו בששה החודשים הקרובים, או לא יתאים להשתתף בה, כי אז יבצע הנאשם 120 שעות של"צ במסגרת קופת חולים ג'בל אלמוקבר בתפקיד עובד כללי, כמומלץ בתסקיר מיום 1/1/14. (בכל מקרה, היקף שעות השל"צ הופחת על ידי ל- 120 שעות).  

2.      מורה על פסילת רישיון הנהיגה למשך 6 חודשים וזאת על תנאי למשך שלוש שנים.

3.      מורה על מאסרו של הנאשם למשך שלושה חודשים וזאת על תנאי למשך שלוש שנים. התנאי הוא שלא ינהג בזמן פסילה או ללא רישיון נהיגה בתוקף מעל 6 חודשים.

4.      דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 800 ₪ או שלושה ימי מאסר תמורתם. הקנס ישולם בארבעה תשלומים חודשיים שווים, החל מיום 10/6/14.

זכות ערעור בתוך 45 ימים מהיום לבית משפט המחוזי.

ניתן היום, 1 במאי 2014, במעמד הנוכחים