1

מונחת בפני בקשה לביטול פס"ד שניתן בהעדר המבקש ביום 29.05.17.

במסגרת פסק הדין הרשעתי את המבקש בגין עבירת מהירות והטלתי עליו קנס בסך 1,500 ₪, פסילה חודשיים בפועל, פסילה על תנאי של 4 חודשים ל-3 שנים.

המבקש טוען כי לא ידע על מועד הדיון ולא נשלח לו כל זימון.

כמו כן, טען כי מדובר בעבירת מצלמה והעבירה לא בוצעה על יד המבקש במועד ביצוע העבירה וכי יש לו ראיות להוכיח את חפותו. עוד ציין ב"כ המבקש, כי העונש שהוטל על המבקש כבד מאוד והפסילה תפגע בפרנסתו ובכך יגרם לו עיוות דין.

ב"כ המשיבה, הביעה התנגדותו לבקשה מהטעם שאישור המסירה חזר בציון "לא נדרש". המבקש לא משך את הזימון לדיון מהדואר ובחר שלא להתייצב לדיון.

2

מעיון בבקשה ונימוקיה, עולה כי המבקש לא דרש את הזימון לדיון מהדואר ולכן עליו להלין רק על עצמו באי קבלת הזימון.

יתרה מכך, אומנם המבקש כופר בעבירה אך לא הציג כל ראיה כי אחר נהג ולא צירף תצהיר מטעם אותו אחר ולמעט טענתו כי לא ביצע את העבירה אין כל ראיה להוכחתה.

מדובר בעבירה שבוצעה לפני למעלה מ- 10 חודשים, ולכן סביר להניח כי המבקש היה צריך לדעת מזמן זהות הנהג ברכב ואם לא גילה זאת עד כה, סביר להניח כי לא יצליח להפריך את חזקת הבעלות בחוק.

מכל המובא לעיל, הבקשה נידחית..

מזכירות בית המשפט תשלח תוכן החלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ג חשוון תשע"ח, 02 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.