1

1.      ביום 21.2.21 נדון הנאשם בהעדרו לענישה הכוללת, בין היתר, פסילה בפועל בת 60 יום.

2.      רישיונו של הנאשם לא הופקד בתיק בית המשפט עד לרגע זה, כן גם לא הופקד תצהיר חלף רישיון או אישור הפקדה מתיק אחר.

3.      לטענת הנאשם, משרישיון נהיגתו פג תוקף מיום 15.6.18, לא חידשו ועל כן, אין בידו רישיון נהיגה תקף כך שלמעשה הינו נחשב בלתי מורשה לנהיגה על פי סעיף 172 א לתקנות התעבורה.

4.      ב"כ המאשימה התנגדה לבקשה.

5.      בסעיף 42(ג)(1) לפקודת התעבורה קבע המחוקק כי בחישוב מניין הפסילה לא תבוא בחשבון התקופה שחלפה עד למסירת הרישיון לרשות.

תקנה 557 מסדירה את החובה להפקיד את הרישיון במזכירות בית המשפט במקרים בהם הרישיון תקף או פקע. במקרה שאבד הרישיון קובעת התקנה חובה להפקיד תצהיר אובדן, ובמקרה שהרישיון הופקד בתיק אחר, נקבעה החובה להציג אישור הפקדה מהתיק האחר.

2

6.      הנה כי כן, התקנה מתייחסת גם למצבים בהם רישיון הנהיגה פקע ואינו בר תוקף.

7.      בתיק זה הנאשם לא המציא עד עתה, תצהיר אובדן או תצהיר לפיו אין ברשותו רישיון נהיגה הואיל ורישיונו אינו תקף.

8.      עיון בתיק בית המשפט מעלה כי ביום 11.3.21 בוצעה מסירה של גזר הדין, הודעת הקנס והודעת הפסילה, לידי הנאשם, אולם הנאשם סרב לקבל דבר הדואר ומשכך דבר הדואר הודבק על דלתו. בנסיבות אלה, וכפי שכתוב בגזר הדין באופן שאינו משתמע לשתי פנים, על הנאשם היה להפקיד את רישיונו במזכירות בית המשפט, גם אם פקע. (סעיף 2 בגזר הדין), ומשלא עשה כן - אין לו אלא להלין על עצמו.

9.      בנסיבות אלו, המזכירות תנפיק אישור הפקדה מיום הגשת התצהיר, קרי מיום - 9.8.21.

10.  צודקת ב"כ המאשימה בטיעוניה כי בית המשפט העליון בבש"פ 9075/12 מוחמד ג'אבר נ' מדינת ישראל (14.4.14), קבע כי הסמכות לחישוב מניין ימי פסילת רישיון נהיגה על פי גזר דין נתונה לרשות הרישוי ונגד החלטתה ניתן להגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים.

11.    לפיכך, אישור ההפקדה יונפק מיום 9.8.21, חישוב מניין ימי הפסילה יעשה על ידי רשות הרישוי.

המזכירות תעביר ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"א תשרי תשפ"ב, 17 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.