בפני בקשה שעניינה, ביטול איסור השימוש ברכב, שניתן על רכבו של המבקש.

ביום 17.11.2022, בשעה 10:02, נעצר המבקש ע"י שוטר תנועה, כאשר הוא נוהג בצומת השבעה והמכתש, בעיר חולון, מכיוון מערב, ברכב מסוג פיאט איטליה, מ.ר. 8729163, (להלן: "רכב המבקש"), ובשל ליקויים שנמצאו ברכבו, הוצאה כנגד רכבו של המבקש הודעת איסור שימוש ברכב, ל-30 ימים, לפי סעיף 57א לפקודת התעבורה. הצו ניתן בהקשר להזמנה לדין מס' 61250045418, ונוכח קביעת קצין המשטרה כי הרכב לא כשיר לנסיעה ומהווה סיכון בטיחותי בשל ליקויים אשר צויינו בטופס השימוע ובהחלטת קצין המשטרה.

ביום 4.4.2023 בשעה 9:50, נעצר המבקש ע"י שוטרים מיח' האכיפה, בעודו נוהג בצומת הכבישים 4 ו-461, זאת על אף שנמסרה לו, כאמור, הודעת איסור שימוש ברכב, ע"י קצין משטרה ביום 17.11.2022, בניגוד להוראות סעיף 67 לפקודת התעבורה.

לפיכך, נערך למבקש שימוע נוסף וע"פ החלטת קצין המשטרה, הוצא צו, הניתן בהקשר להזמנה לדין מס' 90-2-1220870-7, במסגרתו חולט רכבו של המבקש ל-60 ימים והועבר למגרש המשטרתי.

הצדדים טענו לבקשה, כמפורט בפרוטוקול.

ב"כ המבקש, טען כי הרכב הורד מהכביש ביום 7.11.22, ואולם- כבר ביום 21.11.2022 ניגש המבקש לתקן את רכבו, על כל ליקוייו וקיבל אישור מבוחן הרכב באגף הרכב של משרד התחבורה - "הודעה בדבר תקינות רכב לאחר הודעת אי שימוש" - בדיקה מס' 11497. המבקש אשר ריפא את הפגם כאמור, הניח כי משעשה כן, רשאי הוא לשוב לנהוג ברכבו ובשל קושי הנובע מהיותו עולה חדש, אשר השפה העברית אינה שגורה בפיו, ולכן, לא הבין כיאות את הוראות הקצין המשטרתי אשר הורה לו לאחסן את רכבו במגרש המשטרתי ל-30 ימים.

לפיכך, עותר ב"כ המבקש לקיצור תקופת ההשבתה של הרכב, המשמש את המבקש לפרנסתו (רכב לממכר גלידות), שכן מדובר באדם מבוגר וערירי, אשר אינו בקיא כאמור ברזי השפה, ומבקש להכות על חטא ולהביע חרטה נוכח אי קיום הצו כאמור.

ב"כ המשיבה טוען כי יש להותיר את החלטת קצין המשטרה על כנה, שכן, היא עומדת במתחם הסבירות בנסיבות העניין, ולפיכך לדחות את בקשתו של המבקש לקיצור משך ההשבתה.

דיון והכרעה

מעיון בטופס השימוע שבוצע למבקש ביום 17.11.2022, עולה, כי ברכב נמצאו מס' ליקויים, אשר לא ניתן להתעלם מהם, לאור הסכנה הנשקפת מהם לציבור המשתמשים בדרך ולמבקש עצמו.

ואולם, לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים, התרשמתי כי המקרה שבנדון עומד באחת החלופות של סעיף 57 ב (ב) לפקודת התעבורה.

מהמסמכים שהוצגו בפני מטעם המבקש, לרבות אישור בוחן הרכב מטעם משרד התחבורה, ולפיו, הרכב תוקן על כל ליקוייו ונמצא תקין, אישור אשר הונפק כארבעה ימים בלבד לאחר שהוצאה ההודעה הראשונה בדבר איסור השימוש ברכב ל-30 יום ולפיכך, מלמד כי המבקש ראה לגשת ולטפל בליקויים, ולהביא את רכבו לבחינת תקינותו, אצל הגורם המוסמך, תוך זמן קצר ובכך כאמור, ריפא את הפגם ואת הסיכונים העולים ממנו, ובכך, הוגשמה למעשה התכלית לשמה ניתן הצו בדבר איסור השימוש ברכב.

"נוכחה רשות הרישוי על פי בדיקה נוספת, כי הפגמים שפורטו בהודעת אי השימוש תוקנו, תבטל את הודעת אי השימוש ותחזיר את רישיון הרכב, למעט במקרה שבו הרכב נקבע בידי שמאי רכב כרכב באבדן גמור". הודעת אי שימוש אינה מוגבלת בזמן והיא תקפה כל עוד לא תוקנו הליקויים בגינם נמסרה וניתן אישור מתאים מרשות הרישוי.." עפ"ת 44436-04-18 סאפי חג'אזי נ' מדינת ישראל .

בשולי הדברים, אציין כי לא נעלמה מעיני הטענה בדבר עריכת השימוע שלא בשפה שהמבקש מבין. טענה זו, מתיישבת עם הטענה לפיה סבר שתיקון הליקויים פוטר אותו מלהפקיד את הרכב.

לעניין הפגיעה ביכולתו של המבקש להתפרנס, יפים דבריו של כב' השופט סולברג בפסק דינו ב- רע"פ 1286/11 יעקב אמברם נ' מדינת ישראל, ‏‏ בדבר האיזון הראוי בין הצורך באכיפה אפקטיבית ובין הפגיעה בקניינו של הפרט:

"המחוקק ניסה לאזן בין הצורך להילחם בתאונות הדרכים באמצעות אכיפה אפקטיבית והרתעתית, לבין הפגיעה בזכות הקניין של הבעלים. האיזון בא לידי ביטוי בארבעה מישורים מרכזיים: הראשון, הגבלת התקופה של איסור השימוש ברכב ל-30 יום ובמצבים מסויימים ל-60 יום. השני, הגבלת הסמכות לאסור את השימוש ברכב לרשימת העבירות המנויות בחוק. השלישי, מתן שיקול דעת למשטרה ולבתי המשפט לבטל את צו איסור השימוש ברכב בהתקיים התנאים הקבועים בחוק. בעל הרכב שנגדו הוצא צו איסור השימוש רשאי לבקש מבית המשפט לבטלוֹ, בהתקיים אחת משתי עילות המנויות בסעיף 57ב(ב) לפקודת התעבורה.."

השבתת רכב שאינו תקין, מטרתה, הרחקת הסכנה מהכביש ואמצעי הרתעה. יחד עם זאת, מקום בו הרכב תוקן, ולא נמצאו בו ליקויים נוספים, המצדיקים השבתה מחודשת, הרי שלטעמי, ניתן להסתפק ב-35 הימים בהם הרכב היה מושבת עד כה.

לאור האמור לעיל, הנני מורה על קבלת הבקשה וקיצור ההשבתה המנהלית באופן רכב מ.ר 87-29-163 יושב למבקש, ביום 9.5.23.

ניתנה היום, י"ח אייר תשפ"ג, 09 מאי 2023, בהעדר הצדדים.