1

בפני בקשה לבטול פסק דין שניתן בהעדר כדין ביום 3.4.17.

המאשימה מתנגדת לבקשה.

הודעה על העבירה נשלחה בדואר רשום ב 20.12.16 כפי שעולה המשלוח משלוח.

הזמנה לדיון נשלחה בדואר רשום וחזרה בציון " לא נדרש", מכאן קמה חזקת מסירה

[ עיין: רע"פ 3698/17 יוסופוב נ' מדינת ישראל (7.5.17 ].

טענה כללית בדבר בעייתיות בהמצאת דברי דואר באזורי מגורי המבקש לא די בה, טענה דומה נדחתה בביתה משפט העליון ברע"פ 7862/13 אבו אלמפלפל נ' מדינת ישראל (20.11.13).

גזר הדין נשלח לכתובת הנאשם. אחת ההודעות חזרה בציון לא נדרש אך בתחתית האישור מופיע כי האם סרבה לחתום ( עיין אישור המסירה מ 9.8.17 ).

הבקשה הוגשה בשיהוי ולא בתוך התקופה שנקבעה ע"י המחוקק בסעיף 130 לחסד"פ .

לגופו של ענין , נטען כי אחר נהג.

2

העלאת טענה של אחר נהג אינה בהכרח מובילה להנעת ההליך מחדש [ עיין: ברע"פ 3202/16 בן נחום נ' מדינת ישראל (18.5.16), וע"פ 7709/13 סאסי נ' מדינת ישראל (28.11.13) ].

בית המשפט שקל בכובד ראש אם להענות לבקשה בכפוף להוצאות ואולם, המדובר בעבירה מיום 12.12.16 .

תמוה הכיצד היום יודע הנהג/נהגת שביום העבירה לפני כשנה הוא זה שנהג. בתצהיר שצורף אין הסבר לכך.

לפנים משורת הדין נענית לבקשה בכפוף לתשלום סך של 1000 שח' הוצאות.

אם ההוצאות ישולמו תוך 21 יום, יקבע מועד לדיון ליום 4.12.17 שעה 13:00.

ניתנה היום, כ' חשוון תשע"ח, 09 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.